פרשתנו, פרשת הקדושה, תובעת מאיתנו – “קדושים תהיו”. פעמים ותביעה זו נראית בעינינו מפחידה ומאיימת. אולם עיון במצוות הסמוכות לתביעה זו עשוי להפתיענו. חלק עיקרי מהמצוות בפרשה הראשונה של קדושים עוסק בחמלה על עניים ובתביעות מוסריות שונות.
עמידה על משמעותה העמוקה של ה”קדושה” יבהיר לנו שמושג הקדושה הינו רחב ביותר. שורש “קדש” על הטיותיו השונות מופיע בתנ”ך מאות פעמים. מקובל להניח שהפירוש למילה ‘קדוש” הינו מופרש, נבדל, נפרד ונשגב. הקדושה של הקב”ה, מקור הקדושה, הינה אפוא לפי זה נבדלות ונשגבות מוחלטת, טרנסצנדנטיות.
ברצוני להציג בדברים הבאים עמדה כמעט הפוכה לחלוטין. במסה רחבת היקף (בספר ‘מאמרים על יסודות היהדות’), מנתח הרב אליעזר ברקוביץ, אחד ההוגים היהודים המקוריים בעת האחרונה, את המושג “קדושה” על שלל היבטיו. הרב ברקוביץ מנתח את הופעותיה של המילה “קדוש” בתנ”ך ביחס לקב”ה, ומתוך כך מסיק שאין היא מורה על ריחוק ונבדלות, אלא אדרבה על היותו של הקב”ה קרוב לקוראיו.
ההקשר שעולה על פי רוב מהמושג “קדוש” ביחס לקב”ה, הינו של א-ל השוכן בקרב ברואיו ומתעניין בהם. במיוחד הדברים באים לידי ביטוי באזכורים בנביא ישעיהו בו מופיע פעמים מספר המונח “קדוש ישראל”, כלומר “קרוב לישראל”. ניתן ללמוד למשל על תפיסה זו בפסוק (ישעיהו נז, טו): “מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים”.
בלשונו של הרב ברקוביץ: ‘קדוש ונורא מבטאים שתי תכונות שונות והפוכות על א-להים, כקדוש הוא נגיש, קרוב, הוא טרנסצנדנטי ובה בעת אימננטי’. בפרשת קרח (במדבר טז, ה) נאמר: “בקר וידע ה’ את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו”, כרוכים כאן יחדיו המושגים קירבה/בחירה/קדושה.
הקדושה של האדם היא אפוא לפי זה קרבת אלוקים ולא פרישות לשם עצמה. התביעה של התורה “קדושים תהיו” איננה ניתוק ופרישות מענייני העולם הזה לחלוטין, להיפך היא מבטאת יותר עניינים של חמלה וקירבה. בקשת הקדושה הינה בקשת קרבת אלוקים ושאיפה למלאות רצונו של הקב”ה בכל תחום – בין בתחום הנקרא דתי ובין בתחום החברתי.
לא פלא אפוא שאנו מוצאים כרוכים ובאים יחדיו בפרשה זו מצוות שבין אדם למקום יחד עם מצוות שבין אדם לחברו. הקדושה איננה מיוחדת לפרישות הדתית, אלא הינה התקרבות לקב”ה מתוך מחויבות לכלל מצוותיו.
אסיים את דבריי בדברי הירושלמי (ברכות ט, א): עבודה זרה נראית קרובה ואינה אלא רחוקה… אבל הקדוש ברוך הוא נראה רחוק ואין קרוב ממנו.
הכותב הינו ר”מ בישיבת משמר התורה
