בהשוואה לאירוע המוצלח של השנה שעברה, השנה נרשמה עלייה משמעותית בכל הפרמטרים: מספר המשתתפים זינק מכ-200 בשנה שעברה ליותר מ-300 משתתפים השנה, עלייה של למעלה מ-50%. אך לא רק בכמות ניכרה הצמיחה – איכות התכנים, הארגון והחוויה הכוללת עלו לרמה גבוהה אף יותר.

שולחנות נושא מגוונים

האירוע נפתח בהתכנסות וארוחת בוקר יוקרתית, כשלאחריה החלה תוכנית עשירה ומגוונת. באופן מרגש ומשמעותי, בשולחנות הנושא בתחילת האירוע הוצבו שמות של חיילים שנפלו במלחמה בשנה האחרונה, והלומדים למדו והתפללו לעילוי נשמתם הטהורה.

קבוצות הלימוד, שהיוו את ליבת האירוע, הורחבו השנה וכללו נושאים חדשים כמו תנ”ך, חסידות ומחשבת ישראל, לצד לימוד גמרא והלכה. “ההרחבה בנושאי הלימוד משקפת את רצונם של חברי הקהילות במגוון רחב ועמוק של סגנונות תורניים”, אמר הרב יצחק קוסובסקי שחור, מנהל קהילות בארגון ואחראי מחלקת ההכשרות, שהיה אחראי על הפקת האירוע והנחייתו.

תורת חיים

סדרת ההרצאות הקצרות “תורת חיים”, שזכתה להצלחה רבה בשנה שעברה, שודרגה אף היא. השנה כללה הסדרה מרצים מרתקים ונושאים עכשוויים יותר, המשלבים תורה עם אתגרי החיים המודרניים. בין הדוברים המכובדים היו ד”ר ליאור אלפרוביץ, ד”ר שלמה בלאק והפרשן הכלכלי שלמה טייטלבאום, שהביאו זוויות מעניינות ומגוונות לדיון.

“אנחנו רואים חשיבות רבה בחיבור בין עולם התורה לעולם המעשה”, הסביר אבי פליישמן, מנהל התוכן של ‘אחוות תורה’ ומי שהיה אחראי על פיתוח הקונספט ותוכניות הלימוד במהלך היום. “ההרצאות האלה מדגימות כיצד התורה נוגעת ומחוברת לכל היבט בחיינו”.

ועשית הישר והטוב

שיא האירוע היה השיעור הכללי שמסר הגאון רבי דוד לייבל, נשיא ומייסד ‘אחוות תורה’. השיעור, שעסק בנושאים אקטואליים לאור הציווי “ועשית הישר והטוב”, ריתק את הקהל ועורר דיון ער בין המשתתפים. הרב לייבל התייחס גם למצב הביטחוני, ואמר: “בזכות התורה, שכל החיילים בצפון ובדרום ילכו ויחזרו לשלום והחטופים יחזרו במהרה. אנחנו לא מתעלמים, מתפללים עבורם תמיד. כולנו חלק מזה”.

לאחר שיעורו של הרב לייבל, העביר הגאון רבי מנחם מנדל שפרן, נשיא אחוות תורה, שיעור מיוחד שבו הועלו שאלות שהתקבלו מהקהילות, הדיון היה מלא ריתחא דאורייתא מצד הקהל.

ראש ישיבת מיר הגאון רבי יצחק אזרחי כיבד בנוכחותו וקרא למשתתפי הכינוס להתחזק עוד יותר בלימוד התורה הקדושה בעיון ובשקיעות.

אקורד סיום מרגש

לקראת סיום האירוע, המשתתפים זכו לחוויה מרגשת נוספת בדמות קומזיץ נעילה מרגש. הקומזיץ, שהתקיים בניצוחו של בעל התפילה מאיר גפני יחד עם המוזיקאי שלמה ברונר, הביא את האירוע לשיאו הרוחני. הרב איתיאל גולדויכט הוסיף נופך מיוחד עם קטעי קישור מחזקים ומעוררים, שתרמו לאווירה המרוממת.

לאחר ההתעלות הרוחנית, המשתתפים נהנו מארוחת ערב בשרית עשירה, שסיפקה מענה גשמי הולם לצד התוכן הרוחני העשיר. כסיום מושלם ליום העמוס והמפרה, ניתנה למשתתפים האפשרות ליהנות ממתחם הבריכה היוקרתי של המלון, מה שאפשר רגעי רגיעה והתרעננות לאחר יום גדוש בלימוד וברוחניות.

אירוע ירחי הכלה השני הסתיים בתחושת סיפוק והתעלות, כאשר המשתתפים יצאו ממנו מחוזקים רוחנית ומצוידים בכלים חדשים לשילוב עולם התורה בחיי המעשה. ההצלחה הגדולה של האירוע מבטיחה כי ‘אחוות תורה’ תמשיך לצמוח ולהתפתח, ולספק מענה הולם לצרכים הייחודיים של הציבור החרדי העובד בישראל.

מנוע צמיחה לקהילות

המשוב מהמשתתפים היה חיובי במיוחד השנה. רבים ציינו את ההתפתחות הניכרת באיכות התכנים, בארגון ובאווירה הכללית. “הרגשתי שהאירוע השנה לקח את כל הטוב משנה שעברה והעלה אותו לרמה חדשה לגמרי”, אמר אחד המשתתפים.

לאור ההצלחה הגדולה, ‘אחוות תורה’ כבר מתכננת את האירוע הבא, עם כוונה להרחיב עוד יותר את היקף המשתתפים והתכנים. “אנחנו רואים את ירחי הכלה כמנוע צמיחה לקהילה שלנו”, סיכם זלמי זוננפלד, מנכ”ל אחוות תורה. “כל אירוע כזה מחזק את הקשרים בין חברי הקהילה, מעמיק את הלימוד ומרחיב את האופקים שלנו. אנחנו מצפים להמשיך ולצמוח יחד”.

אירוע ‘ירחי כלה’ השני של אחוות תורה הוכיח שהחיבור בין עולם התורה לעולמם של העובדים אינו רק נחוץ, אלא הוא טבעי ומעשיר ביותר. עם הפנים קדימה, נראה שאחוות תורה ממשיכה להוביל את הדרך בבניית קהילה תורנית משמעותית לחרדים עובדים בישראל.

הפוסט ‘ירחי כלה’ השני של ‘אחוות תורה’: סיפור של צמיחה הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

אין סיפור מרגש יותר על בין אדם לחברו בימי אלול בעיצומם של ימי הקורונה, מאשר זו של איצ’ה (ישראל יצחק) אלטמן לפני 5 שנים הוא הודיע לחברו הקרוב מהישיבה, שלקה בכליותיו, כי הוא שומר עבורו את אחת מכליותיו, למקרה שחלילה מצבו יתדרדר השבוע קיים את הבטחתו בשיחה ברת השראה מספר לנו איצ’ה, המתפרנס למחייתו כחשמלאי ולומד בכולל ‘אחוות תורה’ על אחוות התורה ואחוות הלבבות

פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא רוצה לתרום כליה.

“החלטה דרמטית שכזו לא מתקבלת ביום בהיר, אלא מתרקמת מגרעין מחשבה עד שהופך למציאות ממשית”.
את השיחה הזו מקיים איתנו איצ’ה אלטמן ממיטת החלמתו במחלקה הנפרולוגית בבית החולים רבין – בלינסון, ימים אחדים לאחר שעבר את הניתוח לכריתת כליה ותרומתה לחברו מהישיבה. “תחילתו של הסיפור היה לפני 6 שנים. פגשתי יהודי יקר המתגורר בשכנותו של חמי, שתרם אז כליה לאדם שנזקק לה בדחיפות. הדבר נגע לליבי, והתוודעתי לראשונה לארגון “מתנת חיים” ולמיזם תרומות כליה – לחולי דיאליזה הסובלים מאי ספיקת כליות – המביא להצלת חיים אמיתית. ברגע ההוא נבטה בי מחשבה בוסרית, להשתתף אי פעם במצווה יקרה זו, ולתרום כליה מגופי למען חולה שחייב אותה כדי להמשיך לחיות”.

אלטמן, בן 34 ממרכז הארץ, אב ל-5 ילדים, עובד לפרנסתו בענף החשמלאות, ומקפיד לקבוע עתים לתורה מדי יום בכולל ‘אחוות תורה’ בפתח תקוה, המהווה מסגרת קהילתית תורנית תומכת לבני תורה שיוצאים לעבוד למחייתם.

“מאותו הרגע קינן בי רצון גדול לתרום. שיתפתי את רעייתי מיד, והיא הביעה תמיכה עזה והעניקה לי ליווי תומך מלא לאורך כל התהליך. תמיכה משפחתית היא צורך בסיסי לכל תורם. בלעדיה, קשה עד בלתי אפשרי לבצע מעשה כה משמעותי. כשהתרומה הפכה מעשית, היה חשוב לנו לשתף גם את ילדינו. כמובן, הנגשתי את המידע בהתאמה לגיל ולהבנה. הילדים שמחו מאד על המצווה וקיבלו את הבשורה בטבעיות, כדרכם של ילדים”. הנתרם הוא חבר קרוב שלך?
“יש לי חבר טוב, שמתמודד כבר שנים עם אי ספיקת כליות. אנחנו משמרים ידידות קרובה עוד מימי הישיבה. כשנבט בי הרצון לתרום, עוד לא חשבתי שאתרום דווקא לו. מצבו הבריאותי היה אז בגדר סביר, והוא לא נזקק לטיפולי דיאליזה. ידענו שעם הזמן, צפוי תפקוד הכליות החלקי שלו, להידרדר.
“עם התקדמותי בתהליך הבדיקות והבירוקרטיה, הודעתי לחברי היקר שאני ‘שומר’ את הכליה שלי בשבילו. הוא היה שותף מלא לתהליך. לצערי, לאחרונה החל להזדקק לטיפולי דיאליזה קשים. במקביל, הבדיקות שהוקפאו בשל התפרצות נגיף הקורונה, התחדשו. ונוצר התזמון המתאים משמיים להשתלה”.

בשבוע שעבר, התייצב איצ’ה אלטמן בבית החולים בלינסון, כדי להעניק מגופו כליה שלמה להצלת חיי חברו הטוב.
שתף אותנו, עד כמה שניתן, בתחושות המלוות את התורם ביום כה גורלי? “התחושה הייתה מיוחדת מאד”, משחזר אלטמן, “הייתי מוצף התרגשות, נושא תפילה לאלוקים על הזכות הגדולה שחנן אותי בה, להעניק חיים לאדם אחר. זכרתי גם ללחוש תודה, שאני מתייצב בבית החולים בנסיבות שכאלה, ולא, חלילה בעל כורחי. האמת היא, שאף אחד לא יוכל להבין את התחושה הפנימית העילאית ברגעים הללו, עד שיתרום בעצמו”.
לאחר הניתוח, פגש את חברו האהוב, והשניים החליפו חוויות אודות הניתוח והכאבים שאחריו…
“החדרים במחלקה פרטיים ומפוארים, וחוץ ממשככי הכאבים, אפשר לדמיין בקלות שאתה נמצא בכלל בבית מלון”, הוא אומר בחיוך.

לכבוד המבקרים יוצא אלטמן משערי המחלקה. בין האורחים הרב דרור אורבך, ראש סניף ‘אחוות תורה’ במרכז העיר בפתח תקוה, שמשיעורי הערב נעדר איצ’ה לראשונה בשל החלמתו בבית החולים.

“את איצ’ה אלטמן זכיתי להכיר לפני ארבע שנים”, מספר הרב אורבך, “הוא לא מחמיץ אף פעם את הלימוד המיוחד שלנו, לימוד סימפוזיוני בעיון. מדובר ביהודי יקר מעמודי התווך של הכולל. אדם עניו וצנוע שרותם במסירות את כשרונו הרב להצלחת קבוצת הלימוד הייחודית, שנוסדה במיוחד למען יהודים חרדים עובדים ולא מוכנים לוותר על לימוד תורה אמיתי לחתום בו את היום העמוס שלהם. “כשביקרתי אותו אתמול, סיפר לי בפשטות שאינו חושב כלל שעשה מעשה גדול. ‘כל אחד תורם ונותן במקום שהוא יכול’, כך אמר לי, ‘בשבילי זה קל’. מילים שכל כך מאפיינות את הלב הענק שלו והפשטות שבעשיה אמיתית”, מתפעם הרב אורבך.

גם זאב קשש, מנכ”ל רשת אחוות תורה, מדגיש את התפעלותו: “איצ’ה אלטמן מהווה מודל מרגש של תורה, עבודה וגמילות חסדים. למרות עבודתו הפיזית כחשמלאי במשך כל שעות היום, לא מוותר על לימוד תורה מעמיק, המאפיין רצון עז וחיבור איתן לקהילה תורנית. לצד זאת, הוא זוכה לגמול חסד אמיתי מגופו ממש, וזו העבודה הכפולה שלו: עבודת כפיים ועבודת השם”.

הכתבה פורסמה בעיתון מרכז העניינים ובאתר כיכר השבת באלול תש”פ

הפוסט “מוסר כליות”: איצ’ה אלטמן תרם כליה לחברו מהישיבה הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

רשת ‘אחוות תורה’ הפרוסה בעשרות נקודות ברחבי הארץ כבר קנתה לה שם של כבוד בציבור. אנשים רבים העמלים מדי יום לפרנסתם, קובעים עיתים לתורה באחד ממסגרות הרשת, ומגיעים מדי יום ללימוד ופעילות תורנית ורוחנית משותפת.

אבי מימרן יצא, לקראת חג מתן תורתנו, למפגש מיוחד עם חברי ‘אחוות תורה’ בעיר פתח תקוה, באירוח של קהילת בית אבא בפתח תקווה. במהלך הקומזיץ ששודר ברדיו קול חי, הגיע נשיא ומייסד אחוות תורה הגאון הגדול רבי דוד לייבל שליט”א שמסר דברי חיזוק בחשיבות קביעת עיתים לתורה. כמו”כ נשאו דברי ברכה וחיזוק הרב מיכאל שוהם שליט”א רב קהילת בית אבא, מנכ”ל אחוות תורה הרב זאב קשש, והרב יאיר הורברג ראש הכולל בשכונת גני הדר.

על הבמה שרו גדולי הזמר אברומי וינברג, יוני ברגר, משה פלד יחד עם אמן הקלידים המאסטרו אהרל’ה נחשוני.

התוכנית המלאה באתר קול חי

הפוסט “עסקין באורייתא”: אבי מימרן בערב חיזוק וקומזיץ מרומם מקהילת ‘אחוות תורה’ בפ”ת הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הסתגרות בבית, בידוד חברתי, רחיצת ידיים תדירה, שמירה מפני קירבה, קושי לתכנון יום המחר, היעדר סדר יום קבוע, היעדר יוזמה והתנהגות תגובתית  – עד לא מזמן התנהגויות אלה היו מדליקות אצלנו נורה אדומה, מאותתות על חוסר איזון, על בעיה בשיפוט או אולי אף על הפרעה נפשית, אך בחודשיים האחרונים התנהגויות אלה לא רק שאינן פתולוגיות אלא ההפך הוא הנכון. אנשים הנוהגים כך, נוהגים בשפיות ובאחריות ומסמלים חוסן נפשי. ראו כמה המונח “נורמלי” הוא מושג המשתנה בין תקופות שונות, בין מצבים שונים, בין מקומות שונים. בימי הקורונה, תחושת החרדה הנה מנת חלקנו, החרדה היא הנורמלית. התגובות שלנו הן תגובות נורמלית למצב שאינו נורמלי, אך הדברים אינם נגמרים בהבנה זו.

הכל תלוי בהורים

מחקרים הראו שהאירוע שאדם עובר אינו הגורם העיקרי הקובע אם הוא ייזכר כחוויה טראומטית, חוויה סתמית, או חוויה קשה אך לא מזיקה. בוודאי שלאופי ולעוצמת החוויה ישנה השפעה, אך הגורם שיקבע את איכות החוויה הוא האופן שבו החוויה קודדה בתודעה של האדם. כאשר מדובר בחוויות מורכבות, התיווך של החוויה על ידי אחר משמעותי היא הקריטית וכאשר מדובר בילדים, האחר המשמעותי הוא ההורה.

כך, למשל, כאשר תשאלו אנשים לגבי חוויותיהם במלחמת המפרץ, היו שהגיבו בחרדה ובזעזוע: “זה היה נורא, פחד מוות, טילים עפו לכל עבר” והיו שדיווחו דווקא על תקופה שהייתה אומנם לחוצה, אך “כיפית, אבא ואמא היו בבית, שיחקנו, היה הווי משפחתי…”.

ילדים מגיבים למצבי חיים לאחר שהם מתבוננים בהתנהגות של המבוגרים בסביבתם, ולכן התפקיד ההורי הוא משמעותי ביותר. מה, אם כן, עלינו כהורים לעשות כדי לתווך נכון לילדים את המצב? כדי לדאוג לכך שהזיכרון של תקופה זו יהיה מיטיב? ובכן, ישנם מספר עקרונות שמומלץ לזכור וליישם.

1. השקיעו בעצמכם

לפני שנתחיל לדבר על הילדים חשוב רגע להתמקד בכם, ההורים. אתם העוגן הרגשי החשוב ביותר עבור הילדים! אם תצליחו לשדר לילדכם שאתם רגועים ובשליטה, הם ישמחו להאמין לכם. לכן, לפני הכל, השקיעו והפנו תשומת לב לעצמכם. החזרה ללימודים ולשגרה החדשה היא אמנם מבורכת, אך עלולה ליצור בלבול וחששות הן בקרב ילדים והן בקרב הוריהם. לכן חשוב מאוד שתפנו תשומת לב לעצמכם, תנסו להיות מודעים לרגשות ולחששות שלכם. התפנו לעסוק בפעילות שגורמת לכם להירגע וזאת בגדר האפשרי בנסיבות הקיימות. זה יכול להיות בדברים הקטנים – פעילות גופנית, האזנה למוסיקה נעימה ואהובה, או שיעור מחזק, לפנות זמן קצר לשיחה עם חברה או יציאה להליכה קצרה. כזוג הורים, נסו לפנות את בן או בת הזוג להפוגות קצרות בהן כל אחד מכם יוכל להתמלא, להתאושש ולחזור לתפקד עם הילדים בצורה המיטיבה.

2. ספרו להם את האמת

כעת, אחרי שאתם ההורים פנויים ניתן לעבור לשלב הבא: הכלת הילדים ותיווך המצב בצורה מיטבית. ראשית נתייחס לידע ולמידע. הנטייה הטבעית שלנו כהורים היא לגונן על הילדים, לא לספר להם על דברים מפחידים או קשים. אבל כיום, ילדים חשופים למידע. לכן תיווך נכון של המידע הזה בצורה אמינה אך מותאמת הוא חשוב מאוד.

3. התרחקו מ”פייק ניוז”

ידע מבוסס מפחית חרדה. בימים אלה, המציאות והעובדות משתנות מיום ליום. למשל, לאחר תקופה יחסית “מוכרת”, בעת כתיבת שורות אלה מסתמנת חזרה הדרגתית ללימודים, שוב נהלים חדשים, שוב מציאות חדשה. פנו זמן לשיחה יומית עם הילדים והסבירו להם את המצב בצורה ברורה המתאימה לגילם והשתדלו מאוד להגביל חשיפה לתכנים מפחידים ולתרחישי אימה. במידה ואינכם בטוחים במהימנות המידע – פחות תמיד עדיף על יותר.

4. הקשיבו וגלו אמפתיה

היו קשובים לשאלות של הילדים ונסו לענות עליהן מבלי להציף במידע מיותר. הקשיבו ושימו לב למה שמטריד אותם. במקרים רבים, ילדים מוטרדים מדברים שונים לגמרי ממה שמטריד אותנו המבוגרים. יתכן והם יהיו עסוקים בלימודים או בתוכניות שהם הפסידו, בחברים שאולי שכחו אותם, איזו גננת תלמד אותם, בהשלכות הישירות על החיים שלהם ולאו דווקא בחרדות הכבדות המעסיקות אותנו. הקשיבו למה שמעסיק אותם ותנו מענה לדאגה שלהם.

5. תכננו “שגרת ביניים” חדשה

שגרה הנה סוגיה בה עוסקים רבות בימי הקורונה. שגרה היא דבר מבורך ומרגיע ולפעמים כיף לשבור אותה, כל עוד הדבר נתון לבחירה שלנו. אך בימים אלה השגרה המוכרת והמרגיעה נלקחה מאיתנו באופן פתאומי, לא בחרנו זאת והיעדר הבחירה מערערת אותנו. לא היתה עבודה ולא היו לימודים, לא היו תפילות במניינים ואפילו את ליל הסדר חגגנו לראשונה בחיינו באופן שונה מהרגיל.

בתקופה זו דובר רבות על חשיבות השמירה על השגרה. השגרה וסדר יום קבוע משדרים לנו יציבות ורצף תפקודי. השגרה היא המיכל לתוכו אנחנו יוצקים את תוכן חיינו והיא מהווה עוגן נוסף לתחושת הביטחון. כעת, עם החזרה ללימודים עלינו לבנות שגרה חדשה, שגרת ביניים – כבר לא חירום אך עדיין לא החיים כפי שהכרנו בעבר. נראה שאנחנו צריכים להמציא ולהבנות לעצמנו שגרה חדשה, ולהתאים אותה ולשנות בכל יום מחדש.

לכן חשוב בימים אלה להמשיך לבנות עם הילדים מסגרת, מערכת או סדר יום שמתאים לתנאי הלמידה החדשים במשפחה. יתכן ויש במשפחה אחת ילדים צעירים בבית, אחרים שיחזרו ללימודים ובוגרים שלומדים מרחוק. חשוב לזכור שלא די לבנות את השגרה, אלא חשוב גם להקפיד עליה: שעות שינה וקימה, זמני תפילה, לימוד משותף, ארוחות משותפות… חישבו אלו עוד ‘משבצות’ כדאי להכניס ליום. מידי פעם בדקו עם הילדים אם סדר היום מתאים או שמא הגיע הזמן לעדכן אותו מעט. עודדו יצירתיות בהכנת המערכת. במקביל, מומלץ לבנות שגרה חדשה גם לשעות אחר הצהרים, בה ניתן לשמר חוויות או פעילויות מהן נהנינו יחד בתקופת הסגר-יצירה, פעילות גופנית, למידה ושיחה על נושאים מגוונים. אפשר לקבוע יעדים משותפים למשל: לימוד משניות עם שאיפה לעשות “סיום” טלפוני בנוכחות חברים או בני משפחה.

6. העלו “זכרונות” מלפני הקורונה

עם החזרה ל”שגרת הביניים”, חשוב לזכור שלא רק השגרה נקטעה, גם רציפות החיים נקטעה. נזכור שעבור ילדים רבים, הפעם האחרונה בה ביקרו במסגרת החינוכית הייתה לפני פורים. בתפיסתו שלו ילד צעיר  מדובר בזמן רב. נצח! לכן חשוב להיזכר יחד, מה הם זוכרים מהמסגרת (הגן, בית הספר), את הגננת, המורה, המלמד ואת החברים. נסו להיזכר יחד אילו חוויות עברתם מאז. ככל שהילדים צעירים יותר, כך הם יזדקקו יותר לעזרתכם, ההורים, להיזכר בגן, בגננת, במורה, בכיתה ובחברים. 

7. עודדו קשרים חברתיים

אם הזכרנו חברים, חשוב לזכור שקשר חברתי הוא גורם חוסן משמעותי בכל גיל. אחת הסכנות הגדולות של בידוד היא בדידות ובידוד חברתית. בדידות מגבירה חרדה ומצוקה, לעומת זאת, קשר חברתי מעודד הסתגלות והתמודדות. מכיוון שבמשך תקופה ארוכה לא היה ניתן להיפגש פנים אל פנים, זהו אחד האתגרים הגדולים העומדים בפנינו היום, במיוחד בקרב ילדים צעירים. במשך תקופת הסגר עודדנו את הילדים ליצור קשר עם חבריהם ועם בני המשפחה באמצעות הטלפון ואף התרגלנו לכך. כעת, עלינו להתרגל למציאות אחרת. כעת מותר ורצוי להיפגש עם משפחה ועם חברים אך יש צורך לשמור על מרחק. אך טבעי, שילדים יגיבו לכך ברגשות מעורבים. יהיו שיתרגשו ויתלהבו לקראת המפגש עם החברים, יהיו כאלה שיחששו, יתביישו ויביעו דאגה מפני המפגש. ויהיו ילדים רבים שיחושו רגשות מעורבים – התרגשות לצד חשש ופחד. עליכם הורים להיות מודעים לכך ולהבין שאלה תגובות תקינות למצב משתנה ולא מוכר. 

8. נהלו “שיחות רגשיות”

כדאי ליזום שיחה רגשית עם הילדים לקראת החזרה ללימודים ולדובב אותם עם שאלות פתוחות המזמינות אותם להביע טווח רחב של רגשות. זכרו שכל רגש הינו לגיטימי וקבלו גם רגשות שליליים בהבנה.

הסבירו שניתן להרגיש מספר רגשות בו זמנית, תנו תוקף לכל רגש שעולה ואל תיבהלו מרגשות שליליים. יכולתו של ההורה לשאת רגשות של עצב, חשש ופחד ולהכיל אותן מבלי להיבהל מחזקת את האמון והביטחון של הילד בהורה ובעולם סביבו. 

עזרו לילדים לשיים טווח רחב של רגשות ולנסות לזהות את הרגשות המתעוררים מעת לעת. מומלץ להתרגל לעשות זאת כדבר שבשגרה, שכן ידוע שפיתוח שפה רגשית תורמת לחוסן של הילד!

9. הכינו “ערכת הרגעה”

במידה וילדכם מביע חשש, דאגה או חרדה, תנו תוקף לרגשות הללו אך סייעו לו למצוא את הכוחות המצויים בתוכו להתמודד. מומלץ לחשוב יחד מה בדרך כלל מסייע לו להירגע במצבים מלחיצים וליישם זאת גם כעת. ניתן אף להכין “ערכת הרגעה” אותה הילד יוכל לקחת עמו בתיק לגן או לבית הספר. כמו כן, מומלץ ללמוד ולתרגל יחד תרגילי הרפיית שרירים או דמיון מודרך לפני השינה ובבוקר לפני היציאה למסגרת ולעודד את הילד לחזור על פעילות זו במצבים בהם הוא חש בלחץ או במתח.

10. תאמינו בילד שלכם

העבירו לילדים מסר שמשלב אמפתיה לחששות לצד ציפייה ואמונה בכוחות הפנימיים שלהם לחזרה לתפקוד.

עשו שימוש בערכים ובשפה המשפחתית שלכם והעזרו בהם לבניית מסר אופטימי של תקווה. 

11. הקשיבו למילים ולהתנהגויות

ידוע שילדים בכל הגילאים מתקשים לבטא את הרגשות שלהם – החיוביים והשליליים- בצורה מילולית ולכן לעיתים נוטים להביע אותן דרך ההתנהגות. לכן, בתקופה הראשונה לחזרה לשגרת הקורונה, ניתן לצפות שיופיעו התנהגויות שמזכירות גילאים צעירים יותר כגון קושי להיפרד מההורים, קשיי הסתגלות למסגרת, בכי מוגבר, קשיי שינה, הרטבה ושינויים בהרגלים שכבר בוססו. התנהגויות אלה הנן כאמור ביטוי התנהגותי לרגשות והן תגובות נורמליות למצב שאינו נורמלי. לכן הקפידו להקשיב למילים ולרגשות הבאות לידי ביטוי דרך ההתנהגויות, והשתדלו להגיב אל הרגשות ולא אל ההתנהגויות. זכרו, זהו שלב אחד בתהליך החזרה לחיים השגרתיים והמוכרים.

12. היו סלחניים

לילדים יש כוחות טבעיים להסתגל לשינויים בתנאי החיים. בימים אלה אנו סלחניים כלפי התנהגויות שאינן אופייניות לילד על פי גילו, מפני שאנו מאמינים שבהיעדר יכולת הבעת שפתית מפותחת, זוהי דרכם של ילדים להביע את רגשותיהם, והתנהגותם הנה תגובה נורמלית למצב שאינו נורמלי.

13. העצימו ביטויים לחוסן רגשי

ההתייחסות והכלת הרגשות הקשים הנה חשובה, אך במקביל, חשוב מאוד לזהות, להדגיש, להגביר ולהעצים התנהגויות המבטאות יכולות התמודדות וחוסן רגשי.  כישרון מיוחד שבא לידי ביטוי, ניסיון להתגבר על חשש, שיתוף וניסיון לשיח רגשי, כל אלה הנן דוגמאות לניצני חוסן. כאשר אתם מזהים ניצנים אלה, סמנו אותם, פנו להם מקום וחזקו את הילד על כך, הביעו הערכה ובטאו אמון בכוחו להמשיך להתחזק ולהתמודד. 

14. תגרמו לו לסייע לאחרים

בדומה לקשרים חברתיים, עזרה לאחרים מגבירה תחושה של שליטה ומסוגלות ותורמת לתחושת החוסן. לכן מומלץ לתת לילדים תפקיד בבית ולחזק אותם על ביצועו. חישבו יחד עם הילד כיצד ניתן לסייע לאחרים (בבית, במשפחה, בשכונה). עודדו ילדים צעירים לסייע בהנאה במטלות הבית וילדים בוגרים לבלות זמן עם אחיהם הצעירים לא מתוך עול אלא מתוך ערך של אמפתיה, ראיית הצורך של האחר ועזרה לאחר. עודדו בני נוער להתנדב במקומות מוכרים ובטוחים, בגדר ההנחיות העדכניות- למשל לערוך קניות ולחלק מזון עבור קשישים או משפחות בבידוד.

15. עודדו יצירתיות

יצירתיות היא ערוץ נפלא לעידוד ביטוי רגשי ולתעסוקה חיובית. עיסוק במוזיקה, באומנות ואף בבישול יסייע להעביר את הזמן בצורה נעימה יותר ומהווה פסק זמן בו הנפש יכולה לעבד בצורה כוללנית את מכלול החוויות. זהו הזמן לממש את הפוטנציאל היצירתי שטמון בכולנו! כן! גם ההורים יכולים להשתתף בפעילות יצירתית. אין לתאר את המבט בעיני ילד שרואה את הוריו מתפנים מעיסוקיהם ויוצרים, מציירים וצובעים יחד .

16. פעילות גופנית – לגוף ולנשמה

לבסוף, ידוע שהגוף והנפש תלויים זה בזה ושפעילות פיזית הנה מרגיעה ומסייעת לפניות רגשית ולחוסן נפשי. נסו לפנות זמן לעסוק בפעילות גופנית עם הילדים, בין אם זה בבית ובין אם זה מחוצה לו. כבר הוכח שפעילות גופנית משחררת מתחים ומרפה את הגוף ואת הנפש.

17. שמרו על יציבות

חשוב לזכור ששמירה על רציפות ועל שגרה יציבה הנם גורמי חוסן המסייעים לילדים ולמבוגרים להתמודד בצורה מסתגלת עם מצבים של אי ודאות. לא פחות חשוב לזכור שלילדים ישנה יכולת בריאה להסתגל לתנאי חיים משתנים, אך הם זקוקים להכלה ולהכוונה שלנו, המבוגרים.

18. אתם יכולים לעגל פינות

אתם מחזיקים על כתפיכם הרחבות את הבריאות והחוסן הנפשי של ילדיכם. זוהי משימה נעלה מאין כמוה. הפגינו כלפי עצמכם חמלה, ותרו לעצמכם ואפשרו לעצמכם לעגל פינות. בתוך ההמולה אפשר להרגיש חוסר משמעות וחוסר הספק.

19: תראו כמה הספקתם!

טיפ שאימצתי לעצמי: לפנות כמה דקות בסוף היום לכתוב מה עשיתי ומה הספקתי היום. ראיית ההספק בהחלט מרגיעה, עושה סדר ומהווה עוגן.

20: אתם מושלמים כפי שאתם

רבות נכתב על המושג “אם טובה דיה” – ובכן, זכרו שבימים אלה אף אחד אינו מצפה למושלמות, להיות טובה דיה זה המושלם החדש!

הזכירו לעצמכם שאתם עושים את הטוב ביותר שניתן לעשות בתנאים הקיימים. וזכרו, המצב הזה הינו זמני ובע”ה בקרוב נחזור לשגרה המוכרת.

(מקור: כיכר השבת)

הפוסט הרצאה מיוחדת לנשות אחוות תורה: 20 טיפים לחזרה לשגרה הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

בערב חג הפסח תש”פ נמסרו שיעורי זום מיוחדים ופורצי דרך, כאשר לראשונה נמסר שיעור באמצעות זום על ידי מרן הגאון הגדול רבי שרגא שטיינמן שליט”א, בענייני השעה ודיני ליל הסדר.

בהמשך נשמעו עובדות והנהגות בענייני הסדר וחג הפסח משולחן מלכים על ידי חתנו הגאון רבי גדליה הוניגסברג שליט”א, רב ביהמ”ד שונה הלכות מערב בני ברק ונאמנם חביבם של מרנן רבנן זצוק”ל ויבדלחט”א.

כן נמסר שיעור מיוחד מפי הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו. 

בעקבות הסגר שהוכרז לליל הסדר, רבים מלומדי אחוות תורה נאלצו לערוך את ליל הסדר לראשונה בביתם בחיק המשפחה הגרעינית בלבד. כדי להתכונן כראוי בהכשרת הבית ולספק לציבור תשובות לשאלות הלכתיות מעשיות הקשורות בהכנות לפסח, נערך שיעור זום מאת הגאון הרב יצחק יעקב פוקס שליט”א, בעל מחבר ספרי הלכה למעשה רבים, אשר שימש כתלמידו המובהק של מרן הגרש”ז אויערבאך זצוק”ל, ונודע בשיעוריו ופסקיו הבהירים. השיעור עסק בנושא הכשרת הבית לפסח במכלול ההיבטים השונים כאשר המשתתפים שלחו שאלות בכתב במהלך השיעור והרב סיפק תשובות בשידור חי.

הגאון הרב אברהם מרגלית שליט”א, רבה של כרמיאל, מסר שיחה מרתקת וחשובה בנושא חובת ואופן צורת קיום מצוות ‘והגדת לבנך’ וכלל מצוות ליל הסדר, בצורה מוחשית ומעשית כהכנה טובה וראויה לחג.

כן נערכו סיומי מסכתות באמצעות הזום בערב פסח לטובת הבכורים ע”י ראשי הכוללים הרב אברהם משה רוט, הרב דוד סלומון, הרב דוד קורלנסקי והרב חיים שטרום.

במכתב ששלח מנכ”ל אחוות תורה, הרב זאב קשש, לעשרות ראשי הכוללים, הוא עדכן אותם על הפעילות המתוכננת בזמן קיץ, על יצירת אלטרנטיבות למפגשי הלימוד הקבועים ועל שיעורים חשובים ומרתקים המתוכננים לטובת הכלל באמצעות תוכנת זום. “אנו נערכים להמשך ארגון שיעורים והרצאות בתקופה הקרובה לכלל לומדי אחוות תורה דרך תוכנת הזום מפי רבנים ומרצים חשובים”, כתב הרב קשש.

לדבריו, “אנחנו שמחים שיש באפשרותנו להוביל סדרת שיעורים מרתקים בנושאים חשובים מגדולי הרבנים והמרצים, כל עוד אין באפשרותנו להגיע לכולל באופן פיזי. כארגון שמוביל פתרונות רוחניים לקהילת החרדים העובדים ובני משפחותיהם, אנו עמלים בימים אלו על יצירת שיעורים ותכנים מעניינים לכל המשפחה – מפגשי זום לנשים בנושאי חינוך ילדים, כלכלה נבונה, שלום בית וניצול הזדמנויות במשברים, וכן פעילויות חינוכיות מרתקות לילדים הנמצאים בבית”.

הפוסט ערב פסח בסימן קורונה: אלפים בשיעורי זום של אחוות תורה הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הפוסט אחוות תורה – לחיזוק האידישקייט של כלל ישראל הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הפוסט חשיבות הזמן // הגאון רבי דוד לייבל שליט”א הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

מאמרו זה של רבי יצחק, בו בחר רש”י לפתוח את פירושו לתורה, מעורר תמיהה רבתי בדעת כל לומד המבקש חכמה. מה יש בה במצוות קידוש החודש, או בחשיבותו של חודש ניסן כראש החדשים, המצדיק את מקומה כמצווה בה ראוי להתחיל את התורה. עלינו להעמיק בהבנת מצווה זו, ולעסוק בגדריה באר היטב, בכדי להבין את הרובד הנסתר שבה, ואת חשיבותה.

הציווי ‘החודש הזה לכם’ כולל בתוכו את מצוות קידוש החודש, שכן תיבת ‘חודש’ אינה רק שמה של תקופת זמן בת 30 יום, כי אם הגדרתה המהותית של נקודת החידוש המתרחשת אחת לשלושים יום. ראש חודש עצמו נקרא ‘חודש’ כדברי הנביא ‘מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת’. כלומר, נקודת החידוש, היא הנקראת חודש, ומכוחה נקראת התקופה כולה ‘חודש’.

תנועת הכוכבים – שמש, ירח וכדור הארץ, היא הקובעת את שלושת הזמנים בהם אנו משתמשים – יום, חודש ושנה. היום והלילה נקבעים על פי זריחת החמה ושקיעתה, החודש נקבע על פי חידוש מולד הלבנה, והשנה נקבעת על פי תנועת כדור הארץ ביחס לחמה, והשלמת מסלולה בתום ארבעת העונות. בלוח השנה העברי, הלבנה קובעת את החודש והחמה את השנה. מסלולי החמה והלבנה, מתנהלים במקביל ובעצם, אין כל קשר מוכרח ביניהם. כלומר, המהלך החודשי, אינו מצטרף בהכרח ל-12 חודשים היוצרים שנה. חודשי הלבנה נחלקים על פי שנת החמה, לעיתים י”ב חודשים ולעיתים י”ג.

בניגוד לתיבת ‘חודש’ המבטאת את החידוש, המתחדש בכל פעם מחדש, תיבת ‘שנה’ היא מלשון שונה, כאדם החוזר ושונה את פרקו. כלומר, שב למקומו הראשון, לאחר שסיים את מסלולו. רק כאשר מסיימת השמש את מסלולה בן ארבעת העונות, היא חוזרת ושונה את השנה השנייה.

הציווי ‘שמור את חודש האביב’ הוא הקו המנחה בקביעת לוח השנה העברי, שכן מכוחו בית דין מעבר את השנה ומוסיף לה חודש נוסף. זאת, בכדי לשמר את מהלך חידוש הלבנה בו אנו מונים, ולהתאימו למהלך החמה השנתי הקובע את עונות השנה. הרמב”ם מונה בספר המצוות את מצוות עיבור השנה, יחד עם מצוות קידוש החודש, שכן זהו כלל הציווי לקבוע את זמני השנה, בהתאמה לציווי ‘שמור את חודש האביב’.

ניתן את דעתנו לעובדה כי רק הסנהדרין הם המוסמכים לדון בקידוש החודש ועיבור השנה. מציאות זו מלמדת אותנו נקודה חשובה ומהותית עד מאוד. מימד הזמן כולו נקבע אף הוא על פי דעתם של חכמי ישראל – שלוחי דרחמנא. לא ניתן לנהל חיים על פני האדמה, ללא מימד הזמן, המחלק את הימים, החודשים והשנים, וגם מימד חיוני זה, נקבע על פי התורה. ההגדרה ‘חיים של תורה’ אינה עוסקת רק באורחות החיים, כי אם גם בחיים עצמם, שכן קצבם נקבע על פי חכמי התורה.

במהלך חיינו, בשגרת היומיום השוחקת ומסכנת אותנו ב’מצוות אנשים מלומדה’ כולנו זקוקים להתחדשות וריענון, ועלינו ליצור לעצמנו דרבונים ודחיפות בכדי להתחדש וכמאמר חז”ל ‘בכל יום יהיו בעינך כחדשים’. ראשי החודשים, אותם אנו מציינים, אם בתפילת ראש חודש, אם בסעודות מצווה כנפסק בהלכה, מאפשרים לנו לחוות את אותה נקודת חידוש. גם אנו מתחדשים, כנאמר בברכת הלבנה ‘שהם עתידים להתחדש כמותה’, ומתגברים על השגרה השוחקת ומקבעת אותנו במצבנו הקיים.

פנים רבות לה, להתחדשות זו וכל בן תורה בוחר לו את הדרך בה הוא מחדש. יש המחדשים עומק בהבנת הסוגיה, יש המחדשים בגדרי ההלכה ומחמירים חומרה נוספת, ויש המחדשים רבדים בטעמי המצווה והבנתה. אך כולם מכוונים את ליבם לאביהם שבשמים, להתחדש ולהרגיש חי. שכן ‘התחדשות’ משמעותה חיים מלאי עשייה ותפקוד במלוא המרץ.

הפוסט להתחדש ולהרגיש חי // הגר”ד לייבל שליט”א הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

מקוצר הזמן, בחרנו במתכוון להוציא לאור את הערותינו על סוגיא שהיא אמנם ‘צדדית’, אך כזו שפרטיה אינם ידועים ומפורסמים כדבעי, למען יהיו דברינו לתועלת.

קונטרס זה מוגש לכבוד רבינו הגר”ד לייבל שליט”א אשר ברוחו הגדולה מביא את אור מתיקות התורה לכל בניה ואוהביה, יזכה להרחיב גבולו בתלמידים מקשיבים, ולראות נחת והצלחה בכל מפעליו הקדושים.

ברכה מיוחדת למנהלינו היקר, מנהל ‘אחוות תורה’, הרה”ג משה בינדר שליט”א, אשר מדרבן וממריץ אותנו להיות מוסיף והולך ולהרחיב גבולות בית מדרשנו.

תודתנו לאכסניה של תורה, בית הכנסת ‘שטיבל’ ברחוב מדבר סיני 45, הגבאים והמתפללים, שהכניסו אותנו בשמחה ובזרועות פתוחות לבית מדרשם.

<< לקריאת הקונטרס לחצו כאן >>

חנוכה מאיר ושמח!

הפוסט לומדי רמת אשכול מפציצים שוב: קונטרס בענייני חנוכה הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הכולל החדש הוקם בעקבות פעילותם של מספר עסקנים מקומיים אשר ביקשו להקים מסגרת תורנית מיוחדת עבור ציבור יראי ה’ העמלים לפרנסתם ומעוניינים לקבוע עתים לתורה במסגרת מסודרת כדי להחיות את נפשם בלימוד התורה הקדושה בשעות הערב.

באירוע המיוחד השתתפו רבני הקהילות המקומיות, רב הקהילה הכלל חסידית בעיר וראש בית הוראה עמנואל – ומי שמונה לעמוד בראשות הכולל החדש – הגאון רבי שלמה קליין שליט”א; מנהל רשת “אחוות תורה” הרב משה בינדר שליט”א ועשרות מוקירי ואוהבי תורה ולומדיה, חברי ועד המייסדים של הכולל.

מגיד המישרים הנודע הגאון רבי אליעזר יוטקובסקי שליט”א, התכבד לשאת את המשא המרכזי ובדבריו חוצבי הלהבות התייחס לגודל הזכות של הלומד במסגרת זו, של מי שקובע עתים לתורה בשעות הערב כאשר העייפות משתלטת לאחר עמל היום. הגר”א יוטקובסקי שליט”א המחיש בצבעוניות את הסיפור המפורסם המובא במסכת תענית על אבא אומנא שהיה מקבל בת קול מהשמיים מדי יום, והסביר מדוע זכה לכך.

עוד נשאו דברים: רב קהילת סלונים בעמנואל, הגאון רבי משה אברהם גולינסקי שליט”א ורב הקהילה הכלל חסידית וראש בית הוראה עמנואל, הגאון רבי שלמה קליין שליט”א. מנהל רשת “אחוות תורה”, הרב משה בינדר שליט”א, חיזק בדבריו את חברי ועד המייסדים וציין כי זאת הפעם הראשונה בחייו שהוא מבקר בעמנואל.

“מרגש לראות את הציבור המגוון שהתכנס כאן במעמד פתיחת הכולל, מכל החוגים והעדות”, אמר הרב בינדר, “אני לא רוצה לצנן את ההתלהבות שנראית כאן, עם יותר מחמישים משתתפים, אבל אני מודע לזה שבימי החורף הקרים והחשוכים יכול להיות לפעמים רפיון, לא כולם מגיעים ללמוד בכל יום, ולכן כל אחד צריך לקחת אחריות על עצמו ולהגיע לכולל גם אם יודע שחלק מחבריו לא יגיעו באותו יום”.

בתוך דבריו אמר הרב בינדר, כי מרגש אותו להיות במעמד פתיחת הסניף ה-74 של רשת ‘אחוות תורה’. “אנחנו מקבלים פניות מכל רחבי הארץ ובקשות לפתיחת סניפים ומוקדי לימוד נוספים, ומה שמחזק אותנו אלו התגובות שמגיעות לאחר פרק זמן קצר על התועלת של ‘אחוות תורה’ לציבור בני התורה העמל לפרנסתו. אני מקווה שגם הסניף הזה יהיה לתועלת ולתפארת האזור כולו”.

רשת הכוללים “אחוות תורה”, מיסודו של הגאון רבי דוד לייבל שליט”א, פועלת לחיזוק ושימור הצביון הרוחני והתורני בקרב בני תורה שיצאו לעולם המעשה, ועוסקת בפתיחת כוללים ייעודיים לבוגרי ישיבות וכוללים. בשנה האחרונה צוות הארגון מוביל מהפכה בתחום כאשר אלפי לומדים שעזבו את ספסלי בית המדרש חוזרים לכור מחצבתם ולומדים מדי יום בעיון, בסגנון ישיבתי. נכון לחודש כסלו, ערב חנוכה תשע”ח, לומדים ברשת “אחוות תורה” 1,988 בוגרי ישיבות העמלים לפרנסתם ב-74 סניפים הפרוסים בכל רחבי הארץ.

הפוסט סיקור ותמונות: פתיחת סניף “אחוות תורה” בעמנואל הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

ועידת ראשי הכוללים נפתחה בסדנת “למידה פעילה” בהנחיית הרב אפרים לויץ, מומחה באומנות ההוראה ובעל ותק של שלושים שנות הוראה וחינוך. במסגרת הסדנה העניק כלים להוראה חווייתית והדגים כי’צד להעניק ללומדים “טעם בלימוד” במסגרת למידה פעילה.

לאחר ארוחת צהריים, קבלת חדרים והפסקה, התכנסו ראשי הכוללים לסיעור מוחות אינטראקטיבי, במסגרתו העמידו את ידיעותיהם התורניות והכלליות למבחן פומבי. בין עשרות השאלות המאתגרות שולבו “שאלות סקר” מטעם מנהלי “אחוות תורה”. בתשובותיהם הכנות, ראשי הכוללים העניקו תרומה רבת ערך להמשך פיתוח התוכניות לטובת הלומדים.

בשעות הצהריים המאוחרות הגיע נשיא רשת “אחוות תורה”, הגאון רבי דוד לייבל, על מנת לפרוס את החזון שלו בפני ראשי הכוללים ובכדי להשיב לשאלותיהם במסגרת שו”ת באווירה אינטימית. הגר”ד לייבל הפתיע כאשר אמר בפתח דבריו, כי למרות שהתבקש להשיב לשאלות ראשי הכוללים, לאחר שהבחין כי גם האנשים הקרובים אליו אינם מכירים את סיפורו ומתקשים להבין את מהלכיו, ברצונו לפתוח את סגור לבו – חרף הקנאות שלו לפרטיות ולחיסיון – ולספר על עצמו מאז ימי חלדו ועד עצם היום הזה.

“אחוות תורה” – כך הכל התחיל

הגר”ד לייבל תיאר בצבעוניות את קורות חייו והגה לא נשמע באולם הוועידה. המסלול היה לימוד כולל, ראש כולל במספר כוללים, מלמד ומעמיד תלמידים. במשך 40 שנה, זה היה המסלול. “לפני בערך 5 שנים פגשתי שני אברכים שיצאו מהכולל והלכו לעבוד. שאלתי אותם איפה הם לומדים, מתי הם לומדים, והם אמרו ‘איפה נלמד? כולל רגיל לא יקבל אותי, כולל ערב לא מרגיש טוב, דף יומי לא מתאים לי, אני חברונער!’ – אז מזה התחיל הרעיון של ‘אחוות תורה’.

“פניתי לר’ דוד סלומון. הקבוצה הראשונה נפתחה עם תלמידים קרובים שלאחר מכן פתחו קבוצות נוספות. ההתחלה של “אחוות תורה” הייתה קשה. היה קשה לגייס אנשים שיצאו לעבוד, כמו שלכם קשה לגייס היום. לאנשים אין זמן, הם רוצים ללמוד, ואומרים שהם רוצים ללמוד, אבל יש נסיבות שלא מאפשרות. עניינה של רשת “אחוות תורה” הוא לימוד תורה. לימוד תורה כי אתה חייב ללמוד תורה כדי להישאר בן תורה”.

אמרו מעתה: ראשי קהילות!

בהמשך הדברים התייחס הרב למנהלי “אחוות תורה” והעוסקים במלאכת הקודש. “יש לי סייעתא דשמיא גדולה באנשים שסובבים אותי, שהם לא עובדים בשביל המשכורת. הם עובדים 24 שעות ביממה במהלך כל השבוע מתוך שליחות. לכאורה זה מה שצריך להיות פה. השליחות של ‘אחוות תורה’ היא לחשוב על זה מחוץ למסגרת של שעות. ראש כולל קם בבוקר וחושב איך לגרום לאנשים לבוא ללמוד, איך לגרום להם להרגיש יותר טוב, איך לעזור להם בכל מה שאפשר. לא ראש כולל שאומר את הוורט שלו וחוזר הביתה. ראש כולל של ‘אחוות תורה’ צריך להיות ראש קהילה, יועץ, עוזר – זו המסגרת של השליחות שלנו”.

אלע חסידים, אלע ליטוואקעס

הגר”ד לייבל התייחס לצד השווה בין המגזר החסידי והליטאי: “יש באחוות תורה שני מגזרים, החסידי והליטאי. במגזר החסידי יש חינוך שהולכים לעבוד וצריך גם ללמוד. מנגד, הציבור הליטאי מחונך בישיבות שלא הולכים לעבוד. הצד השווה שבהם, שאנשים יוצאים לעבוד הן במגזר החסידי והן במגזר הליטאי. אם אין להם את העוגן של המקום שאתם מייצגים”, אמר הגר”ד לייבל לראשי הכוללים, “אם אין להם עוגן של לימוד, זו עובדה שהם לא מחזיקים ויורדים ברוחניות. זה דבר שהוא נצרך לכלל האוכלוסיה בלי קשר לליטאי או חסידי. אמרתי בכינוס שנערך בבאיאן, שאנחנו חושבים שאם יש שמונה בגדים, טיש וספר טלפונים קהילתי אז הבנאדם שמור, אבל זה לא ככה. אתה יכול להיות עם הכל בחיצוניות ובפנים אין כלום, אין אפילו את החולצה הכחולה”.

“אנחנו מחויבים לציבור הזה!”

הגר”ד לייבל התייחס לנתונים ממשרד החינוך, לפיהם יש היום בישראל כ-70,000 אברכים, ומספר כמעט זהה של חרדים עובדים.
“גם אם גרף האחוזים של היוצאים לעבודה יישאר סטטי”, אמר הגר”ד לייבל לראשי הכוללים, “אף אחד לא מטפל בהם! אף אחד לא מסתכל עליהם, גם אצל הליטאים, גם אצל הספרדים, גם אצל החסידים. מה שאני רואה, במגזר הליטאי יש יציאה יותר מהירה ואנשים רוצים לעבוד, ולא משנה מה הסיבות. הדור הצעיר יותר חלש, לא מוכן שהילדים יחיו כמו שהם גדלו בעוני, יש יציאה גדולה ותהיה יציאה עוד יותר גדולה. לכן אנחנו חייבים להתאמץ יותר! אנחנו מחויבים לציבור הזה!

“אנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם ולומר שיש לנו 2,000 אנשים בכוללים שלנו וזה מספיק, אבל יש עוד המון עבודה לפנינו. וכמה כל אחד חייב להתאמץ? הרב בינדר (מנהל רשת ‘אחוות תורה’) לא יוכל לעשות שום דבר בלעדיכם. כל קבוצה שלכם צריכה להתרבות, אתם צריכים לפתוח עוד קבוצה באזור אחר, אתם המנוע של מה שצריך לקרות עכשיו בעם ישראל!”.

סיום מסכת, פאנל עובדים וזיץ סוחף

לאחר מכן עברו המשתתפים לחדר האוכל ובמהלך ארוחת הערב הבשרית נערך סיום מסכת של חברי הסניף מנווה יעקב בירושלים בראשות הרב יוסף חבקין. לרגל המאורע, הגיעו כל חברי הכולל, סיימו את המסכת שלמדו בצוותא במהלך החודשים האחרונים ונשארו עד סוף היום הראשון של הוועידה, שנחתם בזיץ סוחף של הזמר אבי מילר, עד השעות הקטנות של הלילה.

לאחר ארוחת הערב ורגע לפני נעילת היום הראשון של הוועידה, נערך פאנל מיוחד בשיתוף ג’וינט ישראל תחת הכותרת “לעובדה ולשומרה”, בהנחייתו של רפאל הבר ובהשתתפות אלי מורגנשטרן, רפרנט תחבורה במשרד האוצר; ישראל מאיר ילון, עורך דין בפרקליטות המדינה; אלי קובין, צלם עיתונות; שמעון גרוס, עורך דין בתחום האזרחי ויזם חברתי; משה פרידמן, עובד סוציאלי בעמותת בית חם; יאיר קירשנבוים, מנכ”ל עיריית מודיעין עילית. חברי הפאנל סיפרו על היציאה שלהם מעולם הישיבות לעולם התעסוקה, על האתגרים בשמירה על הזהות החרדית ועל החשיבות שהם רואים בהעצמת הפעילות המבורכת של רשת “אחוות תורה”.

סיפור של שינוי

היום השני של הוועידה נפתח בתפילת שחרית ולימוד משותף, לאחר מכן סעדו בצוותא ארוחת בוקר ושוב התכנסו באולם הוועידה לקראת יום עמוס בתוכן מקצועי, מרתק ומחזק. בשעה עשר בבוקר החל הפאנל הראשון “סיפור של שינוי”, במסגרתו ראשי כוללים של אחוות תורה הציגו דוגמאות מעוררות השראה של אנשים שהצטרפו לכולל והחיים שלהם השתנו ללא הכר.

לאחר מכן התקיימה הרצאה בנושא “זהות חרדית בלימודי תעודה אקדמית”.

ההרצאה הבאה בסודות “אומנות השכנוע” נמסרה על ידי המומחה צביקה עידן, אשר שילב במסגרת הסדנה שיטות שכנוע שונות, דרכים אפקטיביות למניעת התנגדויות ואמצעי עזר להעברת מסרים באמצעות התת-מודע בשיטת ה-NLP.

לאחר ארוחת צהריים, הרב משה בינדר הציג את הפעילות של ‘אחוות תורה’ והעביר מצגת המתארת את ההיררכיה של הארגון. ראשי הכוללים גילו כי בפירמידת בעלי התפקידים של הרשת, הם נמצאים בחלק העליון של הגרף. המסר שביקש להעביר הרב בינדר: אתם, ראשי הכוללים, הלב הפועם של ‘אחוות תורה’. אתם העיקר, אתם המרכז, אתם הנכס והמוצר ומימוש החזון. כל אחד מראשי הכוללים פועלים מתוך שליחות אישית, באמונה גדולה, חדורי מוטיבציה ואידאולוגיה ברורה, לחבר כמה שיותר אנשים לתורה בדרך לימוד עיונית.

לקראת נעילת הוועידה נערך פאנל ראשי כוללים בהנחיית ראש הכולל הרב יעקב צבי בוצקובסקי ובהשתתפות הרב יוסף חבקין, הרב אברהם חיים קנפלמכר והרב ישי לוין. משתתפי הפאנל התייחסו לרשימת שאלות שהוכנו מראש והקיפו את הנושאים הבוערים ביותר בקרב ראשי הכוללים: גיוס לומדים לכולל, התמדה בלימוד, ימי גיבוש מיוחדים, הרחבת מעגל הלומדים, התגובות מהסביבה ועוד.

היטיב לסכם את הדברים הרב קנפלמכר: “הרבה דרכים למקום, אבל יש מילת קסם אחת שיכולה לענות על כל השאלות והיא: אידאל. לדוגמה, לפני שבועיים התארחתי אצל גיסי ואחייניתי בת ה-10 שאלה אותי מה אני הכי אוהב. אמרתי לה בטבעיות ‘את הכולל שלי’. היא שאלה את אשתי מה היא אוהבת וקיבלה תשובה דומה: ‘את הכולל שלנו’. אפילו הבן שלי בן השנתיים יודע לומר את המילה “כולל” והילד הגדול שואל אותי על אנשים ברחוב אם גם הם לומדים בכולל שלי. אפשר לתמצת את זה להגדרה פשוטה: כשאני מחושמל, אני מחשמל”.

הוועידה הסתיימה באווירה מרוממת, מאחדת ומגבשת. ראשי הכוללים התפזרו כשהם מרעיפים מילות שבח והודיה למארגני הוועידה. היטיב להתנסח הרב יעקב גרינבוים, ראש סניף בעפולה: “עודני נתון תחת הרשמים העזים שנותרו ויוותרו בעז”ה מהימים הנפלאים, שאוכל לומר שהם מהווים אצלי ציון דרך משמעותי לכולל אחוות תורה בעפולה, ביממה האחרונה וכהמשך ליומיים שלפני, הנני מרגיש שנהפכתי לחתיכת אחוות תורה, אוכל אחוות, יושן אחוות, מדבר אחוות וחושב המון המון אחוות.

“הימים האלו היו מלאים וגדושים בתוכן עצום וחשוב ביותר, המון המון נקודות למחשבה והרבה דרכי פעולה, הן בחלק המקצועי והן בחלק הטכני, והן בחלק הרוחני. כל דקה נוצלה עד תום למטרה קדושה ונעלה זו, בתוכניות עצמם – מלאי עצום של מידע וטכניקות, והן בין התוכניות – השיחות עם ראשי הכוללים שהספקתי לתפוס פה ושם, שכללו התייעצויות והתרשמויות מהסניפים האחרים.

“בכלל, הסיפורים שסופרו על ידם – לא אכחד שריגשו אותי עד דמעות ממש, לשמוע ולראות בעיניים את ההצלה הגדולה שבמהפכה קדושה זו, ואני בטוח שסיפורים אלו הם מעט מזעיר ממה שאכן קורה בשטח. כל אחד מראשי הכוללים אוצר באמתחתו סיפורים כהנה וכהנה, לראות את יופי הנשמה היהודית והקשר העמוק שבין קוב”ה ואורייתא וישראל המתגלה ברוב עוזה בין כותלי בית המדרש מול הגמרא הק’, המהפכות והתמורות המשמעותיות החלות בגיבורי הסיפורים”.

הפוסט ועידת ראשי הכוללים של אחוות תורה: זה מה שהיה שם הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

כמאה ועשרים אברכי הכוללים של “אחוות תורה” במודיעין עילית התאספו לכנס חיזוק לרגל פתיחת זמן קיץ בששת הסניפים של הכולל בעיר.

את המעמד הנכבד פיארו בנוכחותם רבני העיר, הרבנים הגאונים הגאון רבי יצחק לוקסנבורג שליט”א, רב שכונת נאות שמחה; הגאון רבי אפרים רוטשילד שליט”א, רב קרית שבט הלוי; הגאון רבי ישראל כהן שליט”א, רב קהילת משך חכמה והגאון רבי שמעון ליפשיץ שליט”א, רב קהילת חסדי אבות; לצד נשיא רשת הכוללים ומייסדם הגאון רבי דוד לייבל שליט”א והרב משה בינדר, מנהל רשת “אחוות תורה”.

המעמד המרומם נפתח בתפילת ערבית ברוב עם, ומיד לאחריה סיים אחד מבני החבורה מסכת ביצה במעמד כל המשתתפים ששמחו בשמחת התורה יחד עמו. לאחר מכן הזמין המנחה את הגר”א רוטשילד לשאת דברים. “הכוללים של אחוות תורה הם בבחינת החזרת עטרה ליושנה”, אמר הגר”א רוטשילד בדבריו, “בכך שהם מדרבנים כל אחד לקבוע עיתים לתורה בעיון ובשמחה כפי שנהגו בדורות הקודמים, שלמרות שעסקו במלאכתם רוב היום מכל מקום הייתה מלאכתם עראי ותורתם קבע, על ידי שרוממו והחשיבו את עסק התורה”.

לאחר מכן נשא דברים נשיא הכוללים ומייסדם הגר”ד לייבל, סיפר על הקמת הכולל הראשון במודיעין עילית לפני כשנתיים, והביע את התרגשותו לראות בפריחה העצומה של הכוללים. הוא הדגיש כי המציאות מוכיחה שאין שום ערובה לשמירת התורה ולניהול הבית על אדני התורה ללא קביעות עיתים לתורה בעיון מידי יום ביומו, ומאידך אלה שהשכילו לקבוע עיתים לתורה בחברותות ובלימוד עיוני הוכיחו כיצד כח התורה מעלה אותם מעלה מעלה ביראת שמים.

לאחר מכן נשא דברים הג”ר יצחק לוקסנבורג, אשר פתח בדברי הערכה חמים לאברכי הכוללים, המוסרים נפשם לבוא לכולל ללימוד לאחר יום שלם של עמל הפרנסה. “בזה מתקיים הפסוק ‘אם תבקשה ככסף וכמטמונים תחפשה’, כאשר אדם רואה במשך היום שעל כל רווח כלכלי יש לעבוד הוא מפנים בתוכו את הערך של כל הישג, ולומד להעריך את לימוד תורתו שמגיע על ידי עמל והתמסרות”, אמר.

בשלב זה הסבו הלומדים לשולחנות ערוכים בכיבוד קל שהוגש ברוחב לב ובשפע כמיטב המסורת של הנהלת הכוללים. לאחר מכן נשא דברים מנהל הרשת, הרב משה בינדר, שהביע את התרגשותו מהצמיחה המהירה של הכוללים המוקמים זה אחר זה ברחבי הארץ, והאברכים החשובים עולים ומתעלים בהם מידי יום ביומו.

אחריו נשא דברים הג”ר ישראל כהן, אשר סיפר על ידידותו רבת השנים עם נשיא הכוללים הגר”ד לייבל, והביע את שמחתו לראות את מעשי ידיו של ידידו הדגול עולים ופורחים ועושים פרי הילולים לה’ ולתורתו.

אחרון הדוברים היה מגיד המישרים הנודע לתהילה הרה”ג שלמה מילר, אשר ריתק את הקהל במשאו המרגש, השזור באהבת תורה פורצת ובדברי הערכה מעומק הלב לבני העליה הזוכים לקבל על עצמם עול תורה למרות טרדות החיים השוטפות.

הכנס ננעל בתחושת שמחה והתרוממות הרוח, אשר בעזרת ה’ תניב עוד פרי קודש הילולים לה’ ולתורתו.

הפוסט כובשים את קריית ספר: יותר מ-100 לומדים ורבנים באירוע פתיחת הזמן הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

לפני כחמש שנים, הגאון רבי דוד לייבל שליט”א, ראש ישיבת רבי חיים וראש כולל רבי עקיבא איגר, החליט לאמץ את רבבות החרדים העובדים והקים את מה שאנחנו מכירים היום כרשת הכוללים “אחוות תורה”. נכון למועד כתיבת שורות אלו, רשת הכוללים מונה 44 סניפים ברחבי הארץ וקרוב ל-900 אברכים עובדים מתכנסים מדי יום ללימוד גמרא או הלכה או מחשבת ישראל בעיון. אחד הניצנים הראשונים של המהפכה הגדולה נבט בעיר בפתח תקוה.

לפני כחמש שנים, הגר”ד לייבל ביקש מתלמידו הרב דרור אורבך, אברך בכולל רבי עקיבא איגר בבני ברק ותושב פתח תקוה, להצטרף לקבוצת לומדים המתגבשת בעיר מגוריו. “אנחנו רוצים לפתוח מסגרת לעובדים שיוכלו ללמוד בעיון בדיוק כמו בישיבה”, אמר הגר”ד לייבל. הרב אורבך נענה לאתגר וכך נפתח הסניף הראשון של “אחוות תורה” בפתח תקוה, בבית הכנסת “אבי עזרי” ברחוב ארלוזורוב שבמרכז העיר.

“הרב לייבל הוא איש של חזון”, מספר לנו הרב אורבך, “הוא רצה שגם אנשים שלא יכולים ללמוד כל היום, יוכלו להיות מחוברים לבית המדרש, לאווירה של בית המדרש, לשאלות של בית המדרש. היה חשוב לו שכל אחד יוכל להיות מונח בתוך סוגיה עיונית, כמו שצריך”.

עיניו של הרב אורבך בורקות מסיפוק כשהוא נכנס לאווירה המיוחדת שליוותה את ימי הפתיחה של הכולל: “מעבר ללימוד עצמו, מעבר ללימוד התורה, בנאדם שיוצא ממסגרת ישיבתית והולך לעבוד במקום חילוני יכול להתנתק לגמרי. החיבור הזה לבית המדרש יוצר קשר אחר לגמרי, גם ביחס ללימוד התורה, גם ביחס לאשה ולילדים שאומרים ‘אבא לא רק עובד ומגיע הביתה לישון, הוא הולך ללמוד בכולל’. זה נשמע טריוויאלי, אבל לא פעם אמרו לי הלומדים בכולל כי הדבר שהכי מחייב אותם זו ההבנה כמה חשוב לילדים לראות את אבא הולך ללמוד בכולל. זה חשוב לצביון של הבית, זה מאוד תורם להם”.

אנחנו שואלים את הרב אורבך מה מחבר אותו לקבוצת הלומדים. “פעם”, הוא מספר, “אחרי שיצאנו מהכולל לאחר לימוד בריתחא דאורייתא עם ויכוחים קולניים ושטייגען עצום, כמו שאנחנו קוראים לזה, הייתה תחושה מרוממת באוויר ואחד הלומדים אמר לי: ‘אפילו בישיבה לא למדנו ככה. בישיבה לא היינו צריכים להשקיע. קמנו, התפללנו ולמדנו כמצוות אנשים מלומדה, אבל פה אנחנו באים מתוך הקרבה, אף אחד לא משלם לנו על זה, אנחנו מגיעים עייפים מתוך מסירות נפש כדי להיות מחוברים לגמרא. עכשיו זה יותר ממה שלמדנו בישיבה. אנחנו יותר אכפתיים ללימוד, יותר מונחים בסוגיה, יותר מחוברים’. הדברים הללו נתנו לי חיזוק עצום וחיבור מיוחד לכולל אחוות תורה. זאת ההתגשמות של החזון של הרב לייבל ובשביל זה אני כאן”, מסכם הרב אורבך.

“לילדים זה מאוד משמעותי”

הסניף השני בפתח תקוה, בראשות הרב עדיאל בוכניק, שוכן בבית הכנסת חוג חתם סופר ברחוב איכילוב, אף הוא במרכז העיר. הכולל נפתח לפני כשלוש שנים ועשרים הלומדים שבו נמנים עם קהילת “חוג”, חברי בית הכנסת המקומי. ראש הכולל, הרב בוכניק, נמנה אף הוא בין אברכי כולל רבי עקיבא איגר בראשות הגר”ד לייבל שליט”א.

“רוב האברכים אצלנו מגיעים בשמונה וחצי בערב, ישר אחרי העבודה”, מספר לנו הרב בוכניק. “יש אצלנו אווירה מצוינת, בבית הכנסת גם דואגים לדבר על זה שיש כולל ערב, בקריאת התורה בשבתות הגבאי אומר מי שברך מיוחד ללומדי הכולל”.

אנחנו מבקשים לשמוע מהרב בוכניק על הייחודיות של הכולל והוא מספר: “הכולל הזה הוא פתרון לאנשים שחיפשו מסגרת תורנית מתאימה לסדר יומם. יש אנשים שהקמת הכולל היווה להם פתרון, הם מרגישים בפנים, קשורים למסגרת, מונחים בסוגיה שכולנו לומדים.

“ולא זאת אף זאת”, מוסיף הרב בוכניק, “כשהילדים שואלים בחיידר או בבית הספר מה אבא עושה, הם אומרים שבלילה הוא הולך לכולל. שמעתי מאחד הלומדים שבנו חזר מהמכינה וסיפר שדיברו שם על זה שאבא צריך ללמוד תורה, והוא אמר להם שאבא לומד בכולל. חשוב שחוץ מהעבודה, יש לאבא קשר הדוק לבית המדרש. לילדים זה מאוד משמעותי”.

רוצים להצטרף לאחד הכוללים של אחוות תורה? התקשרו עכשיו ‏072-371-4400‏

הפוסט ראשי הכוללים בפתח תקוה: “לילדים זה מאוד משמעותי שאבא גם לומד בכולל” הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

לפני כ-8 חודשים בראשית ימי בין המצרים, צדה עיני באחת מהרשתות החברתיות מודעה בה פונים לבחורי ישיבה לשעבר להיכנס למסגרת תורנית בשעות הערב. שלחתי את פרטי האישיים וקיבלתי טלפון לאחר מס’ ימים בו הוצע לי להשתתף באחת ממסגרות הערב של ארגון אחוות התורה בבית וגן.

הגעתי למחרת מלא בהיסוסים “היצליח ה’ דרכי אם לא” זה שנים ארוכות שלא למדתי בדיבוק חברים ובהווי ישיבתי מאז עוזבי את ספסלי הישיבה. אומנם פה ושם תפסתי ספר והגיתי בתורה ואף סיימתי לא מעט מסכתות בהבנה מהירה, אך לא ראי זה כראי זה.
עסקו אז במלאכות שבת ואחזו במלאכת בונה, ההווי ודרך מסירת הדברים עוררו בי געגועים עזים לימים נשכחים, ומאז ועד עתה תמידים כסדרם משתדל אני להגיע מידי ערב בין 19:00-21:00 ולהגות בתורת אלוקים חיים.

אך בזה לא תמו דברי ועד כה הייתה זו רק הקדמה לבאות כי תמידות זו חוללה בי פלאות. ההתקרבות האדירה לבורא עולם, ההקפדה במצוות, התפילה בכוונה והימים הנוראים שהגיעו לא היו כמו בשנים שעברו והיה בהן מן הניחוח של ימי עלומי עת כבחור ישיבה נחשבתי ולהיות בן עליה שאפתי.

זמן חורף כעת עומד לחלוף ובאמתחתי שעות של תורה לרוב, ידיעות עצומות אספתי במלאכות שבת התמקצעתי וסוגיות של דיני חנוכה, שליחות, קדימה בברכות, משלוח מנות למדתי וכעת בדיני הסיבה אחזתי.

השינוי ממשיך לעשות לי נפלאות ורואה אני ישועות ואף בדברים שהיו תקועים ללא סיבה רואה אני קרן אור של תקווה וזוכה אני למתנות נפלאות שלא שיערתי שהינן קיימות. מרגיש אני שלא רק בי מתחולל הפלא ואף במשפחתי ובקרובים לי חל שינוי והינם מבינים ולי עוזרים לפסוע במסילה העולה.

כמובן שלחברים מקשיבים תודתי נתונה איך כולם בסבלנות גדולה מקבלים כל אחד בחיבוק גדול ובהמון אהבה ולא אחסוך פי מלהלל את המגיד שיעור אשר טוב שם משמואל את יגיעו הרב בהכנת הדברים ודאגתו הכנה לחבורת הלומדים באם יחסר מהם ישאל הוא לשלומו ויביע דאגתו, יבורך הוא מפי עליון ויאריך ה’ ימים על ממלכתו.

בלב מלא בהערכה ואושר
יוסף נעים
סניף בית כנסת מגדל
בית וגן ירושלים

הפוסט רישומי תודה וברכה: מכתב מרגש שהתקבל במייל הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

המילה אחווה יכולה להתפרש מלשון אח – מקשר ביולוגי או אימוץ או אחר, כמו שנאמר לבבתני אחותי כלה.

המילה אחווה יכולה להתייחס לרגש ידידות הנוצר בקבוצה, המבטא מסירות רבה, תמיכה הדדית, סולידריות בין חברי הקבוצה.

ומכאן לשם “אחוות תורה”. אחווה יכולה להיווצר מתוך מטרה משותפת: ללמוד תורה, להיות בן תורה – ואז הפירוש אחווה כדי להגיע לתורה.

אבל לא זו אף זו, אחוות תורה מתגבשת בזמן שכולנו לומדים תורה וכאשר התורה מהווה נקודת החיבור בינינו. אין האחווה נוצרת כדי ללמוד תורה, אלא אדרבה, בגלל לימוד התורה נוצרת האחווה בהיותה נשמת ישראל.

כל אחווה מהווה זיהוי קבוצתי לסטטוס חדש, ואחוות תורה במיוחד: לא עוד כל היום או לומדים או עובדים, אלא אמרו מעתה: אברכים עובדים או עובדים בני תורה או עובדים ולומדים. עובדים כי זו המצווה לפרנס את משפחתנו וכך התחייבנו בכתובה, ולומדים כי אנחנו מחויבים לתורה ואנחנו שייכים ללימוד תורה.

כל חבר באחוות תורה צריך להרגיש שייכות הן בגלל המטרה המשותפת של שמירת ערכי התורה לעצמו ולמשפחתו והן בגלל האינטרס המשותף של איש לרעהו יאמר חזק, בלימוד התורה, בהתפרנסו זה מזה, בעזרו זה לזה – כאחוות תורה אמיתית.

הפוסט “אחוות תורה” על שם מה? הגר”ד לייבל מסביר הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הפוסט הרב משה בינדר הפתיע את הגר”ד לייבל עם מתנה מרגשת הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

באסיפה השתתפו גם ראשי סניפי “אחוות תורה” בקהילת עדת ירושלים ומנהל ‘אחוות תורה’, הרב משה בינדר שליט”א, אשר קיבלו את ברכתם והדרכתם של ראשי הישיבות, וטכסו עצה יחדיו כיצד להוסיף חיל ולפתוח עוד ועוד כוללי “עמלים” בכל ריכוזי קהילת עדת ירושלים, במתכונת כולל רגילה של לימוד בצוותא בעיון, כיאה לאברכי הקהילה וכדוגמת הכוללים הפועלים זה מכבר בקהילת התמר בביתר עילית ובקהילת ברכפלד במודיעין עילית, בהצלחה מרובה ב”ה.

באסיפה אמר הגאון הרב דוד לייבל, שרשת “אחוות תורה” תיתן מלגה מיוחדת לכל מי שיקבל על עצמו לפתוח ולנהל מסגרת כזו בבית הכנסת אשר במקום מגוריו, וכן תממן כיבוד קל אשר יובא מידי יום בעז”ה לרווחת הלומדים, זאת בנוסף לכינוסים ואירועי גיבוש מיוחדים שייערכו מידי פעם לכלל הלומדים בעז”ה.

לאחר בירור הדברים לעומק, בירך רבי לייבל מינצברג שליט”א ועודד בכל לבו פעילות מבורכת זו אשר באה להרבות גבולות התורה, והודה להגר”ד לייבל ולמנהלי רשת הכוללים על נכונותם ועל פעילותם העניפה להגדיל תורה ולהאדירה.

לאות תודה והערכה, ראש ישיבת המתמידים העניק לנשיא רשת הכוללים “אחוות תורה” שלושה מספרי בן מלך, תוך שהוא מברכו שיזכה להמשיך במפעליו הק’ ביתר שאת מתוך הרחבת הדעת.

לפרטים והצטרפות למסגרות הכוללים בכל רחבי הארץ, ניתן לפנות למשרדי “אחוות תורה” במספר ‏072-371-4400‏

הפוסט ממשיכים להתרחב: אסיפה מיוחדת בביתו של הגה”צ ר’ לייבל מינצברג הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הפוסט סיקור ותמונות: זה מה שהיה באירוע ההוקרה לנשות אחוות תורה הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.