איך אנחנו לומדים מסוגיות הגמרא כי החיים ניתנו כדי להיות מעורבים בהם

מסוגיה תלמודית על קבלת פיקדונות ועד לדילמות המודרניות של הלבנת הון - מבט על אחריות חברתית בניהול כספים

לא כל כפייה היא 'שינוי דעה', יש פעמים שבהם הפעלת כוח היא הדרך לגרום לנו לעשות את הדבר שאנו יודעים מלכתחילה שהוא נכון

הלקח הנוקב מסוגיית חזקת ג' שנים: כשרבנים שותקים מול עוולות ציבוריות, האם זו הסכמה שבשתיקה?

לימוד מהיר של פרק חזקת הבתים מחדד את ההבנה על תפיסת המציאות הרחבה הנדרשת לעשיית צדק

מסוגיית אדם הנוטע אילן בסמוך לעיר אנו לומדים איך חכמינו עיצבו מדיניות המאזנת בין זכויות הפרט לצורכי הכלל

בפרק לא יחפור מתגלה עולם מקביל של דינים ותקנות שנועדו לאפשר את השימוש של הפרט ברשותו, בעוד עולם הנזיקין של בבא קמא התמקד בחובות השמירה והתשלום על נזק

הגמרא מקדימה את הכלכלה המודרנית, מעשירה את הבנתנו בעסקאות מורכבות, ומדגימה את הרלוונטיות המתמשכת של לימוד התורה לחיים המעשיים בכל תחום

מדוע אנשים לא משלמים חובות מוקדם? הסוגיה שלנו חושפת תובנות מפתיעות על פסיכולוגיה כלכלית ואנושית

בירור הלכתי בסוגיית 'מסדרין לבעל חוב', מאיר את יסודות דיני ממונות וחובת הצדקה, ומעלה שאלות נוקבות על היחס בין עמל התורה ודאגות הפרנסה

על אף הפטור העקרוני של 'רבנן לא בעי נטירותא', ישנם מצבים ושיקולים מעשיים שבהם גם תלמידי חכמים עשויים להידרש לשלם מסי שמירה

משלא מצאתי תשובה מניחה את הדעת בדין פטור מתשלומין בסוגיית "בעליו עמו" בהלכות שאלה, השבוע נישאר בשאלה פתוחה

גדלות התורה והדרה מתגלים בכך שהיא ניתנה לכל אדם, לכל מבנה אישיות, והיא נותנת חיים ועומק לכל מי שנברא בצלם

לפני 24 שנים, בהיותי ילד, זכיתי ללמוד 'השוכר את האומנין' עם ראש ישיבת אופקים, הגאון רבי חיים קמיל זצ"ל. מה הוא לימד אותי?

מבט מעמיק בגמרא חושף כי מעבר לכללים הפורמליים, ההקשר, המנהג וטוהר הכוונות מהווים שיקולים מכריעים בפסיקת ההלכה

מסוגייתנו לומדים שקשה להסיק מתגובה התנהגותית מסוימת על מצבו הפנימי והנפשי של האדם. כמעט תמיד, יש יותר מפרשנות אחת

הפרת אמון השמירה כבסיס לדין 'שולח יד בפיקדון'. ניתוח ההיבטים ההלכתיים הייחודיים של דין זה על בסיס הבנת מהותו

בימים אלו אנו לומדים על גבולות האחריות שלנו כלפי ממון חברנו. מתי אנחנו לא חייבים להחזיר אבדה?