מארגנת הפעילות לנשים בקהילת בית אברהם בטלזסטון, כתבה בבוקר לאחר המפגש עם נשות הקהילה דברים היוצאים מן הלב. מומלץ לקרוא.
קמה לבוקר של הבנה.
כשנתבקשתי לארגן ערב לנשות הקהילה המחשבה הראשונה שעברה לי בראש זה: מי צריכה את זה? ???
כי התחושה שלי הייתה שבתוך המרוץ האינסופי של עבודה, ילדים, בית, משפחה וחברים, הדבר האחרון שבא לי בערב זה להתלבש ולצאת. ???
כי בטוח כמו שלי הכי מתאים בסוף יום זה להיזרק על הספה או לחתוך מוקדם עם טרנינג וסדרה טובה, או להגדיל לעשות ולנסות לנצח את ערימת הכביסה… אבל ביקשו יפה אז בדקתי, ביררתי, הזמנתי, תיאמתי, נסחתי, הפצתי, שלחתי.
אבל הבוקר הזה קמתי והבנתי בשביל מה!
בשביל הבעל שלי שהמעגל הקהילתי הזה מחבר אותו לתפילות, ללימוד, להתמדה שלא הייתה קיימת כבר שנים.
בשביל הבנים שלי שבית אברהם מצית אצלם אור בעינים וגאוות יחידה שאין כמותה, שיש להם מעגל שייכות נוסף שמקדם ומאחד אותם סביב הדברים החשובים באמת.
בשביל הבנות שלי שמרגישות שיש להן משפחה נוספת וחברות שהן כאחיות.
בשביל החברות שלי שמתחברות למקום הזה מהסיבות הנכונות.
ב ש ב י ל י !!!
כי קהילה לא נבנית סביב שמחה ולא ניתנת חלילה בעת צרה ולא מוקמת רק כשיש פתאום סיבה. קהילה זה הצורך הבסיסי האנושי להשתייכות וקהילה בונים ביום יום. באירועים רגילים, בזמנים סתמיים. קהילה היא הבונוס שהחיים מציעים למי שמוכן להשקיע הרבה, ולקבל בתמורה המווווון.
שמחה להשתייך למעגל הזה שהפך לחלק כה משמעותי בהתפתחות והצמיחה של המשפחה הפרטית שלי, וימשיך להיות שם איתנו במסע המדהים של החיים. ???
