דברים שאמר הרב דוד סלומון, ראש הכולל הראשון של 'אחוות תורה', בוועידת ראשי הכוללים של אחוות תורה:
יהודי מבוגר כבן 80 המתגורר לידי אמר לי פעם ששנתיים אחרי החתונה, ר' חצקל סרנא פגש אותו ברחוב ושאל אותו מה הוא עושה. מה זאת אומרת מה אני עושה, הוא השיב, אני לומד בכולל. לא, התעקש ראש הישיבה, אבל מה אתה עושה? אתה צריך למסור שיעורים, "אפילו בתיכייען" (התכוון לישיבה תיכונית). כל גדולי הדור, כולל הרב אלישיב, הרב שטיינמן ועוד, מגיל צעיר מאוד תרמו מהתורה שלהם לאחרים, מסרו שיעורים וכו', אז ודאי שכל אחד וכל אברך צריך לתת מהתורה שלו לציבור מסביב.
המקור וההתחלה של הכולל שלנו התחיל מדרך הלימוד, משיטת הלימוד שקיבלנו, הלימוד היסודי והענייני מאוד, מזה הכל התחיל.
כשפתחנו את הכולל הראשון, באתי עם האתגר להמשיך את שיטת הלימוד שקיבלתי בבית המדרש, רציתי להכיר את השיטה לאנשים שלא הכירו אותה. ברמה מסוימת הדרך של הלימוד שלנו היא דרך חדשה: יוצרת אתגר, ויכוחים, ריתחא דאורייתא אמיתית, חיבור ללימוד, חיות בלימוד. הספקנו לחבר את הלימוד לאנשים עובדים, ללכת לישון עם זה בלילה, לקום עם זה בבוקר.
אנחנו מביאים את מה שקיבלנו מהרב, את הדרך הזאת שקיבלנו ואנחנו מאמינים שזה יכול לחבר אנשים ללימוד, וזאת המטרה היחידה. אני שומע שמדברים על עובדים, לא עובדים, להישאר בכולל, לצאת מהכולל, ואני רוצה לומר: אין כאן שום מטרה אחרת חוץ מלמכור תורה לאנשים! אנחנו לא מדברים נגד שום דבר, רק בעד. לאחוות תורה יש רק מטרה אחת: תורה, ושוב תורה ושוב תורה. יש אנשים שמנסים לחבר כל מיני השלכות ופוליטיקות ואין בזה לא מיניה ולא מקצתיה, הדבר היחיד העומד לנגד עינינו הוא איך לחבר אנשים לתורה.
