הגיליון שלפניכם רואה אור לרגל ציון הצטרפותו של הלומד ה-2,000 לשורותיה של 'אחוות תורה'. זהו לא דבר של מה בכך. אני נזכר כשנקראתי אל הדגל על ידי מורי ורבי הגר"ד לייבל שליט"א, ליטול על עצמי את עול ניהול הארגון, וזה סך הכל לפני שנה וחצי. ארגון 'אחוות תורה' היה אז אחרי כארבע שנות פעילות, והיה נראה שאת עיקר העבודה צריך להשקיע בסידור המערכת. הארגון מנה אז כ-600 לומדים, והרושם שהתקבל הוא שהדגש צריך להיות על 'תחזוקה שוטפת'.

שבוע לאחר כניסתי לתפקיד, עברתי על רשימת המצטרפים ברפרוף ושמתי לב שבאותו שבוע הצטרפו 18 לומדים חדשים. רשמתי לעצמי והמשכתי לעקוב. בסיכומו של אותו חודש נרשמו לאחוות תורה קרוב לחמישים לומדים חדשים. הייתי בהלם. לא חלמתי שכך הדינמיקה של הדברים. שנה לאחר כניסתי לתפקיד מצאנו את עצמנו עם יותר מ-700 לומדים חדשים (!), כאשר קצב הגידול עולה מחודש לחודש, וכך זה נמשך היום, כאמור, כאשר הארגון חצה את רף ה-2,000 לומדים בתוך שנה וחצי בלבד!

למותר לציין שכל הצטרפות-בלתי-דרמטית-שכזו, טומנת בחובה בלי שנשים לב השפעה עצומה על המעגל הקרוב של הלומד, וכמובן שזה כולל גם את דור ההמשך שתיכף נעשה משויך לעולמה של תורה על כל המשתמע מכך. ככל שהציבור הזה יגדל, תגדל גם השפעתו בקרב ציבור העמלים לפרנסתם. כמדומה שכבר עכשיו ניתן לראות בתהליך המתרחש כאן איזשהו 'דגל' שקורא לכל מי שעובד לפרנסתו, לשייך את עצמו לחיי תורה, אותו ואת ביתו אחריו.

אבל, נזכור, זאת לא מהפכה.

נפסק להלכה בשולחן ערוך (או"ח מ"ז י') אם הפסיק מללמוד ונתעסק בעסקיו כיון שדעתו לחזור ללמוד לא הוי הפסק. וכותב שם הט"ז (דלא כמ"א) שאף מי שאין דרכו ללמוד אנו אומרים שמסתמא דעתו שאם יזדמן שיוכל ללמוד – ילמד, ולכן כשיוצא לעסקיו אין זה הפסק! הט"ז לא כתב זאת כמליצה. הט"ז פסק כך להלכה. גם אם הפסקת מלימודך ולא היתה לך כוונה מפורשת לשוב בסיום עיסוקיך ללימוד, אתה לא מברך ברכת התורה כי דעתך שכשתוכל לשוב ללימודך, מיד תעשה זאת. הדברים מצוטטים גם במשנה ברורה שם.

אצטט מדברי מרן הגרא"מ שך זצוק"ל , אותם אמר בפני מחנכי החינוך העצמאי בשנת תשל"ג: "שלא כימים הראשונים כן ימינו אנו, לפנים בישראל היו כל החיים ספוגים בתורה, גם בעלי מלאכה היו קובעים עיתים לתורה, וכל באי בית המדרש היו מצטרפים ל'חברה ש"ס' או 'חברה משניות' וכיוצא בזה, גם האוירה ברחוב היתה בדרך כלל חיובית, בלא השפעה לרע, אבל בימינו נשתנו הדברים, הרחוב והאוירה הכללית נעשו הפקר לכל דבר רע ואין שום דרך אחרת לגדל את הצאצאים כיהודים אמיתיים, יראים ושלמים, אלא רק בישיבות הקדושות".

דברים דומים השמיע מרן זצ"ל גם בשנותיו האחרונות בהזדמנויות שונות, אך גם מי שלא שמע את הדברים, זוכר את ה'בעלי-בתים' של פעם, שחלק גדול מהם היו שייכים לבית המדרש בכל אורחות חייהם, והשאיפה לחיי תורה הייתה בראש מעייניהם.

אז מה קרה פתאום? איך השתנו הדברים? כיצד מצאנו את עצמנו במצב בו מי שעובד כביכול 'פטור מכל המצוות'?

ייתכן שהשינוי הגיע דווקא כתוצאה מפריחתו של עולם התורה. בשלושים–ארבעים שנה האחרונות, עולם התורה גדל בקצב מעורר השתאות וב"ה אכשר דרא ושאיפתם של כל אב ואם יהודים כשרים, היא לראות את בניהם שוקדים על דלתי התורה יומם וליל. משכך, אין התייחסות ישירה למצב בו אדם נזקק לצאת לעבוד לפרנסתו ולכלכל את ביתו, כך שפעמים נוצרת מן תחושה שאדם מרגיש שהיות ואני לא זכיתי לישב כל היום באוהלה של תורה, אז אני כבר אדם שמחוץ לעולם התורה. אבל ברור לכל בר דעת, שמצוות לימוד התורה לא ניתנה רק לאלו שממתים עצמם באוהלה של תורה, אלא זוהי מצווה על כל אחד ללמוד כפי יכולתו.

ארגון "אחוות תורה" הוקם במטרה להוות מסגרת מתאימה לאלו שעובדים לפרנסתם מחד ומאידך מחוברים בכל נימי נפשם למקור מים חיים, התורה הקדושה, כאלו שלא מוותרים ובכל יום נכנסים לסוגיות החמורות והקשות וצוללים לים התלמוד באווירה ובניחוח הישיבתי, כשהכל מסביב נשכח ונעלם. זוהי בעצם הייתה קריאתו של מרן הרב שך זצוקללה"ה שבכדי לשנות את האווירה של הרחוב ושחלילה לא נהיה מושפעים מכך, אנו מוכרחים להיות מבאי בית המדרש.

ובאמת, כיום, לאחר הבנת המציאות כאמור, אינני מופתע ממספר המצטרפים לשורות "אחוות תורה", כיוון שהציבור כבר אינו מסתפק בשמיעת שיעור בסוף היום אלא רוצה להגות בתורה עם שקיעות ועמל ולהבין כל דבר.

ומכאן תצא הקריאה לכל יהודי העובד לפרנסתו, החרד לדבר ה', חרד לגורלו הרוחני וגורל משפחתו, השואף לחיות 'חיים שיש בהם' – בוא עוד היום, הצטרף ללגיונו של מלך ותהיה מאושר.

הפוסט זאת מהפכה // הרב משה בינדר הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

לפני כשבועיים נערכה סעודה חגיגית בסניף "חוג חתם סופר" בפתח תקווה, לרגל סיום פרק 'חזקת הבתים' הנלמד בעיון במהלך השנה האחרונה וכן לכבוד לידת בתו של ראש הכולל, הרב עדיאל בוכניק. ראש ישיבת "תורת חסד", הגאון רבי מאיר בן שלמה שליט"א, כיבד את הלומדים בנוכחותו ונשא דברים במעלת כיבוד תלמידי חכמים ובמעלת לימוד התורה.

בדבריו שיבח את לומדי "אחוות תורה" הקובעים עתים לתורה לאחר יום מייגע בעבודה. לאחר מכן התכבד ראש הכולל הרב בוכניק לסיים את פרק "חזקת הבתים" ונשא דברים בסוגיית "אין גוזרין גזרה על הציבור אא"כ יכולים לעמוד בה". כן נשא דברים הרב מרדכי אדלר, מבני החבורה, שהזכיר את הניצוץ הטמון בכל יהודי ויהודי, זה שבא לידי ביטוי במסגרות הכוללים של "אחוות תורה".

סיום מסכת וגיבוש לכל המשפחה בשכונת גילה

לומדי הכולל בשכונת גילה – השוכן בבית הכנסת "חזון נחום" בראשות הרה"ג רבי אליהו שלזינגר – החליטו לערוך אירוע מיוחד לרגל סיום מסכת בבא בתרא. המטרה: סעודת מצווה וגיבוש משפחות הלומדים.

האירוע יועד לכל המשפחה, כאשר הלומדים ונשותיהם נהנו מסעודת מצווה כיד המלך והילדים ממנות מיוחדות ופינת יצירה לתפארת. האירוע התחיל בשעה שש בערב והסתיים באחת עשרה, אחרי שהמשתתפים נהנו מדברי תורה, סיום מסכת, שיחת מוסר, קומזיץ ועוד.

בזכות שמירת השבת: סיום מסכת וגיבוש בסניף ביתר

לומדי הכולל בביתר עילית בראשות הרב מאיר קליין, יצאו לערב מפנק במתחם יוקרתי הכולל בריכה, ג'קוזי, פינת מנגל ומתקני שעשועים נוספים, שם ערכו סעודת מצווה לרגל סיום מסכת שנלמדה בעמל וביזע.

האירוע תוכנן להיערך במקום אחר, אך למפרע התברר שהמקום פתוח בשבת. ביום האירוע הוחלט לבטל את הבילוי באותו מקום ולחפש מקום אחר לערוך בו את סעודת המצווה לכבוד סיום המסכת, חרף העלות הכספית הכרוכה בכך. לומדי הכולל השתתפו בהוצאות וראש הכולל סיכם את האירוע: "למותר לציין שנהנינו הרבה יותר כי קיבלנו מתחם ענק פרטי עם כל הפינוקים ושמחנו שהסיום נעשה במקום ששומר על קדושת השבת".

קומזיץ בפארק בגין

לומדי הסניף המגובש בקריית הרצוג, בראשות הרב המצוין יואל מנצר, החליטו לצאת לזיץ בפארק בגין כדי לציין את סיומו של פרק שני במסכת ביצה. ערבי הגיבוש הנערכים מפעם לפעם בסניפי אחוות תורה מעודדים את הלומדים להתמיד בלימודם ולהרגיש מחוברים למשהו גדול וטוב.

יום הולדת שמח לראש הכולל הרב עזרא נפי

לומדי הסניף בשיכון ג' (בני ברק) החליטו לחגוג את יום הולדתו של ראש הכולל, הרב עזרא נפי, בצורה מיוחדת. ביום הולדתו הביאו לכולל כיבוד עשיר ומפנק, ובמוצאי שבת יצאו יחד לפינטבול בכפר סבא ולקינוח סעדו 'מלווה מלכה' בפיצה. מזל טוב והמשיכו ללמוד בגיבוש ובאחוות תורה!

הפוסט החודש שהיה: עדכונים שהתקבלו מלומדי אחוות תורה הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הפתעה מיוחדת התרחשה בעת ההגעה למתחם, כאשר אלי גלנצברג מפתח תקווה פגש לפתע את חיים גוטליב מביתר עילית. לאחר דקה של הלם, התרגשות וניסיון לעכל, הסביר גלנצברג את פשר ההפתעה: "למדנו יחד בחיידר ולפני עשרים שנה נפרדו דרכנו כשעזבנו לישיבות קטנות שונות. מאז לא ראיתי אותו, ועכשיו אנחנו נפגשים באירוע גיבוש של 'אחוות תורה'. אנחנו היינו הדוגמה הקלאסית לילדי חיידר שלא ייצא מהם כלום, מופרעים ומשוגעים ללא גבולות. מפתיע לגלות את התמונה העדכנית: חיים מהנדס בחברת 'אינטל' הבינלאומית ואני ב'סאפיינס'. חיידר טשכנוב יכול להתגאות שלמרות הכול יצא מאיתנו אנשים טובים גם רוחנית וגם גשמית. היה מרגש להיפגש אחרי עשרים שנה ולהיזכר במעשי הקונדס שלנו".

יהודה אדלר, מסניף פתח תקווה, כתב לאחר האירוע: "הסתכלתי סביבי על כל האנשים האלו שהתקבצו לערב של כיף והנאה וקינאתי בהם. מדי ערב, הם מגיעים הביתה אחרי יום קשה של עבודה, עוזרים להשכיב את הילדים ורצים לכולל לשעה או שעתיים של לימוד וקורת רוח. קינאתי בהם על האישה שתומכת בהם בבית ועל ההשקעה שלהם בבניית בית יהודי אמיתי, ספוג בתורה, למענם ולמען צאצאיהם. פתאום קלטתי שאני גם חלק מהם, כבר שלושה חודשים שאני מגיע מדי יום לכולל 'אחוות תורה' ליד הבית. רק אז הבנתי כמה חשוב לצאת מהשגרה לפעמים, ולהפנים איזה דבר גדול נולד כאן. תודה 'אחוות תורה' על הכל!".

לאחר מעשה, שאלנו את מנהל "אחוות תורה" הרב משה בינדר איך התרשם מערב הגיבוש והאם יהיה לזה המשך. "יש רגעים שאתה מרגיש שזה מה שנכון לעשות", אמר הרב בינדר. "הרגע שעלה בדעתי הרעיון לקיים מפגש אחווה של כמה כוללים שנפתחו בתקופה האחרונה במתחם פנאי, הוא אחד מאלה.

"אורח לו היה נקלע באותה שעה למתחם בשדות מיכה, אולי לא היה מבין מה פשר ההתכנסות של עשרות גברים חרדים בסתם יום של חול, אך לכל המתכנסים מהכולל ברמות ומהכולל בפתח תקווה, מהכולל בגילה ומהכולל בביתר, היה ברור מאוד: הם הרגישו את החיבור המדהים שהמפגש עשה, את תחושת ה"ביחד" ואת היכולת להרגיש וגם לבטא מהי 'אחוות תורה' לחרדים העובדים. דברי התורה בסוגיית 'לא תעמוד על דם רעך' כמו גם הוורט החסידי שנאמרו בספונטניות על ידי הלומדים, העידו כעדים נאמנים על אופיים הייחודי של הכוללים באחוות תורה".

עוד הוסיף הרב בינדר: "אני מודה בראש ובראשונה לנשיא הארגון, הגאון רבי דוד לייבל שליט"א, על יוזמתו, הקמתו ותמיכתו באחוות תורה, ולכל העוסקים במלאכה, לרב חיים קלוגר מהמשרד, לראש הכולל בגילה הרב שימי סמפולינסקי שארגן את חברי הכולל למשימה ולכל אלו שטרחו ופעלו להצלחת המפגש. נפגש בשמחות ובאירועי הגיבוש הבאים".

הפוסט גיבוש כהלכה: עשרות לומדי אחוות תורה בשדות מיכה הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הכולל החדש הוקם בעקבות פעילותם של מספר עסקנים מקומיים אשר ביקשו להקים מסגרת תורנית מיוחדת עבור ציבור יראי ה' העמלים לפרנסתם ומעוניינים לקבוע עתים לתורה במסגרת מסודרת כדי להחיות את נפשם בלימוד התורה הקדושה בשעות הערב.

באירוע המיוחד השתתפו רבני הקהילות המקומיות, רב הקהילה הכלל חסידית בעיר וראש בית הוראה עמנואל – ומי שמונה לעמוד בראשות הכולל החדש – הגאון רבי שלמה קליין שליט"א; מנהל רשת "אחוות תורה" הרב משה בינדר שליט"א ועשרות מוקירי ואוהבי תורה ולומדיה, חברי ועד המייסדים של הכולל.

מגיד המישרים הנודע הגאון רבי אליעזר יוטקובסקי שליט"א, התכבד לשאת את המשא המרכזי ובדבריו חוצבי הלהבות התייחס לגודל הזכות של הלומד במסגרת זו, של מי שקובע עתים לתורה בשעות הערב כאשר העייפות משתלטת לאחר עמל היום. הגר"א יוטקובסקי שליט"א המחיש בצבעוניות את הסיפור המפורסם המובא במסכת תענית על אבא אומנא שהיה מקבל בת קול מהשמיים מדי יום, והסביר מדוע זכה לכך.

עוד נשאו דברים: רב קהילת סלונים בעמנואל, הגאון רבי משה אברהם גולינסקי שליט"א ורב הקהילה הכלל חסידית וראש בית הוראה עמנואל, הגאון רבי שלמה קליין שליט"א. מנהל רשת "אחוות תורה", הרב משה בינדר שליט"א, חיזק בדבריו את חברי ועד המייסדים וציין כי זאת הפעם הראשונה בחייו שהוא מבקר בעמנואל.

"מרגש לראות את הציבור המגוון שהתכנס כאן במעמד פתיחת הכולל, מכל החוגים והעדות", אמר הרב בינדר, "אני לא רוצה לצנן את ההתלהבות שנראית כאן, עם יותר מחמישים משתתפים, אבל אני מודע לזה שבימי החורף הקרים והחשוכים יכול להיות לפעמים רפיון, לא כולם מגיעים ללמוד בכל יום, ולכן כל אחד צריך לקחת אחריות על עצמו ולהגיע לכולל גם אם יודע שחלק מחבריו לא יגיעו באותו יום".

בתוך דבריו אמר הרב בינדר, כי מרגש אותו להיות במעמד פתיחת הסניף ה-74 של רשת 'אחוות תורה'. "אנחנו מקבלים פניות מכל רחבי הארץ ובקשות לפתיחת סניפים ומוקדי לימוד נוספים, ומה שמחזק אותנו אלו התגובות שמגיעות לאחר פרק זמן קצר על התועלת של 'אחוות תורה' לציבור בני התורה העמל לפרנסתו. אני מקווה שגם הסניף הזה יהיה לתועלת ולתפארת האזור כולו".

רשת הכוללים "אחוות תורה", מיסודו של הגאון רבי דוד לייבל שליט"א, פועלת לחיזוק ושימור הצביון הרוחני והתורני בקרב בני תורה שיצאו לעולם המעשה, ועוסקת בפתיחת כוללים ייעודיים לבוגרי ישיבות וכוללים. בשנה האחרונה צוות הארגון מוביל מהפכה בתחום כאשר אלפי לומדים שעזבו את ספסלי בית המדרש חוזרים לכור מחצבתם ולומדים מדי יום בעיון, בסגנון ישיבתי. נכון לחודש כסלו, ערב חנוכה תשע"ח, לומדים ברשת "אחוות תורה" 1,988 בוגרי ישיבות העמלים לפרנסתם ב-74 סניפים הפרוסים בכל רחבי הארץ.

הפוסט סיקור ותמונות: פתיחת סניף "אחוות תורה" בעמנואל הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

ראשי הכוללים התקבלו בחמימות גדולה. מרן ראש הישיבה התעניין באילו ישיבות למדו ועל אודות הכוללים שבראשותם. לאחר מכן, הרב בינדר התכבד להציג את רשת "אחוות תורה" וסיפר כי בחודשים האחרונים היא נמצאת בתנופה אדירה של פתיחת כוללים נוספים בכל רחבי הארץ.

"נכון להיום 'אחוות תורה' מאגדת 60 כוללים ולמעלה מ-1,250 לומדים", אמר הרב בינדר והוסיף: "אנחנו פונים לבני תורה שנאלצו לעזוב את הכולל לצורך פרנסה ואין להם מסגרות לימוד מותאמות, ומספקים להם מעטפת תורנית. אנחנו משתלדים שאנשים ילמדו לפחות שעה וחצי ביום. הרעיון הוא שאותו בן תורה שיצא לעולם המעשה, ימשיך ללמוד במסגרת מותאמת עבורו. גם אם הוא יצא מהכולל, הוא לא הופך להיות נכה, הוא יכול להמשיך ללמוד בדיוק כמו בישיבה ובכולל".

מרן ראש הישיבה התייחס לזכותן של נשות הלומדים המביעות הסכמה שבעליהן ילמדו לאחר שעות עבודה בזמן שהיו צריכים לעזור ולסייע בבית ועל ההשפעה של הלימוד כלפי הילדים. "אנחנו רואים שינויים מהפכניים", אמר הרב בינדר, "הלימוד בכולל משרה על כל הבית אווירה תורנית. אני מקבל טלפונים מנשים המבקשות להודות על כך שהבעל חזר ללמוד אחרי שנים שלא פתח גמרא".

נשיא מועצת החכמים אמר לראשי הכוללים כי צריך ללמוד משהו שיעניין את הלומדים. ראשי הכוללים אמרו כי זה באמת האתגר של 'אחוות תורה' וכי בסניפים השונים נקבע תוכן הלימוד וסגנונו על ידי הלומדים, לאחר סיעור מוחות והסכמת החבורה כולה. "אנחנו רוצים לפתוח עוד מסגרות כאלה בכל המקומות, בכל שכונה", אמר הרב בינדר, "כל חודש אנחנו פותחים עוד ועוד סניפים. אנחנו חושבים שלכולם מגיע כולל כזה, גם לציבור הספרדי ולאחרונה התחלנו לפעול גם בזירה הזאת, בכוונתנו לפתוח כוללים לבוגרי הישיבות הספרדיות ולכן באנו לקבל את ברכת הדרך מראש הישיבה".

"אתם עושים מעשה טוב מאוד", אמר מרן ראש הישיבה ובירך: "אני שמח שיש ארגון כזה. כל אחד צריך להצטרף למסגרת כזו… ה' יעזור שתמשיכו להוסיף עוד ועוד בפעילותכם המבורכת".

הפוסט נשיא מועצת חכמי התורה: "אני שמח שיש מסגרת כזאת" הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

ועידת ראשי הכוללים נפתחה בסדנת "למידה פעילה" בהנחיית הרב אפרים לויץ, מומחה באומנות ההוראה ובעל ותק של שלושים שנות הוראה וחינוך. במסגרת הסדנה העניק כלים להוראה חווייתית והדגים כי'צד להעניק ללומדים "טעם בלימוד" במסגרת למידה פעילה.

לאחר ארוחת צהריים, קבלת חדרים והפסקה, התכנסו ראשי הכוללים לסיעור מוחות אינטראקטיבי, במסגרתו העמידו את ידיעותיהם התורניות והכלליות למבחן פומבי. בין עשרות השאלות המאתגרות שולבו "שאלות סקר" מטעם מנהלי "אחוות תורה". בתשובותיהם הכנות, ראשי הכוללים העניקו תרומה רבת ערך להמשך פיתוח התוכניות לטובת הלומדים.

בשעות הצהריים המאוחרות הגיע נשיא רשת "אחוות תורה", הגאון רבי דוד לייבל, על מנת לפרוס את החזון שלו בפני ראשי הכוללים ובכדי להשיב לשאלותיהם במסגרת שו"ת באווירה אינטימית. הגר"ד לייבל הפתיע כאשר אמר בפתח דבריו, כי למרות שהתבקש להשיב לשאלות ראשי הכוללים, לאחר שהבחין כי גם האנשים הקרובים אליו אינם מכירים את סיפורו ומתקשים להבין את מהלכיו, ברצונו לפתוח את סגור לבו – חרף הקנאות שלו לפרטיות ולחיסיון – ולספר על עצמו מאז ימי חלדו ועד עצם היום הזה.

"אחוות תורה" – כך הכל התחיל

הגר"ד לייבל תיאר בצבעוניות את קורות חייו והגה לא נשמע באולם הוועידה. המסלול היה לימוד כולל, ראש כולל במספר כוללים, מלמד ומעמיד תלמידים. במשך 40 שנה, זה היה המסלול. "לפני בערך 5 שנים פגשתי שני אברכים שיצאו מהכולל והלכו לעבוד. שאלתי אותם איפה הם לומדים, מתי הם לומדים, והם אמרו 'איפה נלמד? כולל רגיל לא יקבל אותי, כולל ערב לא מרגיש טוב, דף יומי לא מתאים לי, אני חברונער!' – אז מזה התחיל הרעיון של 'אחוות תורה'.

"פניתי לר' דוד סלומון. הקבוצה הראשונה נפתחה עם תלמידים קרובים שלאחר מכן פתחו קבוצות נוספות. ההתחלה של "אחוות תורה" הייתה קשה. היה קשה לגייס אנשים שיצאו לעבוד, כמו שלכם קשה לגייס היום. לאנשים אין זמן, הם רוצים ללמוד, ואומרים שהם רוצים ללמוד, אבל יש נסיבות שלא מאפשרות. עניינה של רשת "אחוות תורה" הוא לימוד תורה. לימוד תורה כי אתה חייב ללמוד תורה כדי להישאר בן תורה".

אמרו מעתה: ראשי קהילות!

בהמשך הדברים התייחס הרב למנהלי "אחוות תורה" והעוסקים במלאכת הקודש. "יש לי סייעתא דשמיא גדולה באנשים שסובבים אותי, שהם לא עובדים בשביל המשכורת. הם עובדים 24 שעות ביממה במהלך כל השבוע מתוך שליחות. לכאורה זה מה שצריך להיות פה. השליחות של 'אחוות תורה' היא לחשוב על זה מחוץ למסגרת של שעות. ראש כולל קם בבוקר וחושב איך לגרום לאנשים לבוא ללמוד, איך לגרום להם להרגיש יותר טוב, איך לעזור להם בכל מה שאפשר. לא ראש כולל שאומר את הוורט שלו וחוזר הביתה. ראש כולל של 'אחוות תורה' צריך להיות ראש קהילה, יועץ, עוזר – זו המסגרת של השליחות שלנו".

אלע חסידים, אלע ליטוואקעס

הגר"ד לייבל התייחס לצד השווה בין המגזר החסידי והליטאי: "יש באחוות תורה שני מגזרים, החסידי והליטאי. במגזר החסידי יש חינוך שהולכים לעבוד וצריך גם ללמוד. מנגד, הציבור הליטאי מחונך בישיבות שלא הולכים לעבוד. הצד השווה שבהם, שאנשים יוצאים לעבוד הן במגזר החסידי והן במגזר הליטאי. אם אין להם את העוגן של המקום שאתם מייצגים", אמר הגר"ד לייבל לראשי הכוללים, "אם אין להם עוגן של לימוד, זו עובדה שהם לא מחזיקים ויורדים ברוחניות. זה דבר שהוא נצרך לכלל האוכלוסיה בלי קשר לליטאי או חסידי. אמרתי בכינוס שנערך בבאיאן, שאנחנו חושבים שאם יש שמונה בגדים, טיש וספר טלפונים קהילתי אז הבנאדם שמור, אבל זה לא ככה. אתה יכול להיות עם הכל בחיצוניות ובפנים אין כלום, אין אפילו את החולצה הכחולה".

"אנחנו מחויבים לציבור הזה!"

הגר"ד לייבל התייחס לנתונים ממשרד החינוך, לפיהם יש היום בישראל כ-70,000 אברכים, ומספר כמעט זהה של חרדים עובדים.
"גם אם גרף האחוזים של היוצאים לעבודה יישאר סטטי", אמר הגר"ד לייבל לראשי הכוללים, "אף אחד לא מטפל בהם! אף אחד לא מסתכל עליהם, גם אצל הליטאים, גם אצל הספרדים, גם אצל החסידים. מה שאני רואה, במגזר הליטאי יש יציאה יותר מהירה ואנשים רוצים לעבוד, ולא משנה מה הסיבות. הדור הצעיר יותר חלש, לא מוכן שהילדים יחיו כמו שהם גדלו בעוני, יש יציאה גדולה ותהיה יציאה עוד יותר גדולה. לכן אנחנו חייבים להתאמץ יותר! אנחנו מחויבים לציבור הזה!

"אנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם ולומר שיש לנו 2,000 אנשים בכוללים שלנו וזה מספיק, אבל יש עוד המון עבודה לפנינו. וכמה כל אחד חייב להתאמץ? הרב בינדר (מנהל רשת 'אחוות תורה') לא יוכל לעשות שום דבר בלעדיכם. כל קבוצה שלכם צריכה להתרבות, אתם צריכים לפתוח עוד קבוצה באזור אחר, אתם המנוע של מה שצריך לקרות עכשיו בעם ישראל!".

סיום מסכת, פאנל עובדים וזיץ סוחף

לאחר מכן עברו המשתתפים לחדר האוכל ובמהלך ארוחת הערב הבשרית נערך סיום מסכת של חברי הסניף מנווה יעקב בירושלים בראשות הרב יוסף חבקין. לרגל המאורע, הגיעו כל חברי הכולל, סיימו את המסכת שלמדו בצוותא במהלך החודשים האחרונים ונשארו עד סוף היום הראשון של הוועידה, שנחתם בזיץ סוחף של הזמר אבי מילר, עד השעות הקטנות של הלילה.

לאחר ארוחת הערב ורגע לפני נעילת היום הראשון של הוועידה, נערך פאנל מיוחד בשיתוף ג'וינט ישראל תחת הכותרת "לעובדה ולשומרה", בהנחייתו של רפאל הבר ובהשתתפות אלי מורגנשטרן, רפרנט תחבורה במשרד האוצר; ישראל מאיר ילון, עורך דין בפרקליטות המדינה; אלי קובין, צלם עיתונות; שמעון גרוס, עורך דין בתחום האזרחי ויזם חברתי; משה פרידמן, עובד סוציאלי בעמותת בית חם; יאיר קירשנבוים, מנכ"ל עיריית מודיעין עילית. חברי הפאנל סיפרו על היציאה שלהם מעולם הישיבות לעולם התעסוקה, על האתגרים בשמירה על הזהות החרדית ועל החשיבות שהם רואים בהעצמת הפעילות המבורכת של רשת "אחוות תורה".

סיפור של שינוי

היום השני של הוועידה נפתח בתפילת שחרית ולימוד משותף, לאחר מכן סעדו בצוותא ארוחת בוקר ושוב התכנסו באולם הוועידה לקראת יום עמוס בתוכן מקצועי, מרתק ומחזק. בשעה עשר בבוקר החל הפאנל הראשון "סיפור של שינוי", במסגרתו ראשי כוללים של אחוות תורה הציגו דוגמאות מעוררות השראה של אנשים שהצטרפו לכולל והחיים שלהם השתנו ללא הכר.

לאחר מכן התקיימה הרצאה בנושא "זהות חרדית בלימודי תעודה אקדמית".

ההרצאה הבאה בסודות "אומנות השכנוע" נמסרה על ידי המומחה צביקה עידן, אשר שילב במסגרת הסדנה שיטות שכנוע שונות, דרכים אפקטיביות למניעת התנגדויות ואמצעי עזר להעברת מסרים באמצעות התת-מודע בשיטת ה-NLP.

לאחר ארוחת צהריים, הרב משה בינדר הציג את הפעילות של 'אחוות תורה' והעביר מצגת המתארת את ההיררכיה של הארגון. ראשי הכוללים גילו כי בפירמידת בעלי התפקידים של הרשת, הם נמצאים בחלק העליון של הגרף. המסר שביקש להעביר הרב בינדר: אתם, ראשי הכוללים, הלב הפועם של 'אחוות תורה'. אתם העיקר, אתם המרכז, אתם הנכס והמוצר ומימוש החזון. כל אחד מראשי הכוללים פועלים מתוך שליחות אישית, באמונה גדולה, חדורי מוטיבציה ואידאולוגיה ברורה, לחבר כמה שיותר אנשים לתורה בדרך לימוד עיונית.

לקראת נעילת הוועידה נערך פאנל ראשי כוללים בהנחיית ראש הכולל הרב יעקב צבי בוצקובסקי ובהשתתפות הרב יוסף חבקין, הרב אברהם חיים קנפלמכר והרב ישי לוין. משתתפי הפאנל התייחסו לרשימת שאלות שהוכנו מראש והקיפו את הנושאים הבוערים ביותר בקרב ראשי הכוללים: גיוס לומדים לכולל, התמדה בלימוד, ימי גיבוש מיוחדים, הרחבת מעגל הלומדים, התגובות מהסביבה ועוד.

היטיב לסכם את הדברים הרב קנפלמכר: "הרבה דרכים למקום, אבל יש מילת קסם אחת שיכולה לענות על כל השאלות והיא: אידאל. לדוגמה, לפני שבועיים התארחתי אצל גיסי ואחייניתי בת ה-10 שאלה אותי מה אני הכי אוהב. אמרתי לה בטבעיות 'את הכולל שלי'. היא שאלה את אשתי מה היא אוהבת וקיבלה תשובה דומה: 'את הכולל שלנו'. אפילו הבן שלי בן השנתיים יודע לומר את המילה "כולל" והילד הגדול שואל אותי על אנשים ברחוב אם גם הם לומדים בכולל שלי. אפשר לתמצת את זה להגדרה פשוטה: כשאני מחושמל, אני מחשמל".

הוועידה הסתיימה באווירה מרוממת, מאחדת ומגבשת. ראשי הכוללים התפזרו כשהם מרעיפים מילות שבח והודיה למארגני הוועידה. היטיב להתנסח הרב יעקב גרינבוים, ראש סניף בעפולה: "עודני נתון תחת הרשמים העזים שנותרו ויוותרו בעז"ה מהימים הנפלאים, שאוכל לומר שהם מהווים אצלי ציון דרך משמעותי לכולל אחוות תורה בעפולה, ביממה האחרונה וכהמשך ליומיים שלפני, הנני מרגיש שנהפכתי לחתיכת אחוות תורה, אוכל אחוות, יושן אחוות, מדבר אחוות וחושב המון המון אחוות.

"הימים האלו היו מלאים וגדושים בתוכן עצום וחשוב ביותר, המון המון נקודות למחשבה והרבה דרכי פעולה, הן בחלק המקצועי והן בחלק הטכני, והן בחלק הרוחני. כל דקה נוצלה עד תום למטרה קדושה ונעלה זו, בתוכניות עצמם – מלאי עצום של מידע וטכניקות, והן בין התוכניות – השיחות עם ראשי הכוללים שהספקתי לתפוס פה ושם, שכללו התייעצויות והתרשמויות מהסניפים האחרים.

"בכלל, הסיפורים שסופרו על ידם – לא אכחד שריגשו אותי עד דמעות ממש, לשמוע ולראות בעיניים את ההצלה הגדולה שבמהפכה קדושה זו, ואני בטוח שסיפורים אלו הם מעט מזעיר ממה שאכן קורה בשטח. כל אחד מראשי הכוללים אוצר באמתחתו סיפורים כהנה וכהנה, לראות את יופי הנשמה היהודית והקשר העמוק שבין קוב"ה ואורייתא וישראל המתגלה ברוב עוזה בין כותלי בית המדרש מול הגמרא הק', המהפכות והתמורות המשמעותיות החלות בגיבורי הסיפורים".

הפוסט ועידת ראשי הכוללים של אחוות תורה: זה מה שהיה שם הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

כמאה ועשרים אברכי הכוללים של "אחוות תורה" במודיעין עילית התאספו לכנס חיזוק לרגל פתיחת זמן קיץ בששת הסניפים של הכולל בעיר.

את המעמד הנכבד פיארו בנוכחותם רבני העיר, הרבנים הגאונים הגאון רבי יצחק לוקסנבורג שליט"א, רב שכונת נאות שמחה; הגאון רבי אפרים רוטשילד שליט"א, רב קרית שבט הלוי; הגאון רבי ישראל כהן שליט"א, רב קהילת משך חכמה והגאון רבי שמעון ליפשיץ שליט"א, רב קהילת חסדי אבות; לצד נשיא רשת הכוללים ומייסדם הגאון רבי דוד לייבל שליט"א והרב משה בינדר, מנהל רשת "אחוות תורה".

המעמד המרומם נפתח בתפילת ערבית ברוב עם, ומיד לאחריה סיים אחד מבני החבורה מסכת ביצה במעמד כל המשתתפים ששמחו בשמחת התורה יחד עמו. לאחר מכן הזמין המנחה את הגר"א רוטשילד לשאת דברים. "הכוללים של אחוות תורה הם בבחינת החזרת עטרה ליושנה", אמר הגר"א רוטשילד בדבריו, "בכך שהם מדרבנים כל אחד לקבוע עיתים לתורה בעיון ובשמחה כפי שנהגו בדורות הקודמים, שלמרות שעסקו במלאכתם רוב היום מכל מקום הייתה מלאכתם עראי ותורתם קבע, על ידי שרוממו והחשיבו את עסק התורה".

לאחר מכן נשא דברים נשיא הכוללים ומייסדם הגר"ד לייבל, סיפר על הקמת הכולל הראשון במודיעין עילית לפני כשנתיים, והביע את התרגשותו לראות בפריחה העצומה של הכוללים. הוא הדגיש כי המציאות מוכיחה שאין שום ערובה לשמירת התורה ולניהול הבית על אדני התורה ללא קביעות עיתים לתורה בעיון מידי יום ביומו, ומאידך אלה שהשכילו לקבוע עיתים לתורה בחברותות ובלימוד עיוני הוכיחו כיצד כח התורה מעלה אותם מעלה מעלה ביראת שמים.

לאחר מכן נשא דברים הג"ר יצחק לוקסנבורג, אשר פתח בדברי הערכה חמים לאברכי הכוללים, המוסרים נפשם לבוא לכולל ללימוד לאחר יום שלם של עמל הפרנסה. "בזה מתקיים הפסוק 'אם תבקשה ככסף וכמטמונים תחפשה', כאשר אדם רואה במשך היום שעל כל רווח כלכלי יש לעבוד הוא מפנים בתוכו את הערך של כל הישג, ולומד להעריך את לימוד תורתו שמגיע על ידי עמל והתמסרות", אמר.

בשלב זה הסבו הלומדים לשולחנות ערוכים בכיבוד קל שהוגש ברוחב לב ובשפע כמיטב המסורת של הנהלת הכוללים. לאחר מכן נשא דברים מנהל הרשת, הרב משה בינדר, שהביע את התרגשותו מהצמיחה המהירה של הכוללים המוקמים זה אחר זה ברחבי הארץ, והאברכים החשובים עולים ומתעלים בהם מידי יום ביומו.

אחריו נשא דברים הג"ר ישראל כהן, אשר סיפר על ידידותו רבת השנים עם נשיא הכוללים הגר"ד לייבל, והביע את שמחתו לראות את מעשי ידיו של ידידו הדגול עולים ופורחים ועושים פרי הילולים לה' ולתורתו.

אחרון הדוברים היה מגיד המישרים הנודע לתהילה הרה"ג שלמה מילר, אשר ריתק את הקהל במשאו המרגש, השזור באהבת תורה פורצת ובדברי הערכה מעומק הלב לבני העליה הזוכים לקבל על עצמם עול תורה למרות טרדות החיים השוטפות.

הכנס ננעל בתחושת שמחה והתרוממות הרוח, אשר בעזרת ה' תניב עוד פרי קודש הילולים לה' ולתורתו.

הפוסט כובשים את קריית ספר: יותר מ-100 לומדים ורבנים באירוע פתיחת הזמן הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

במסגרת האירוע לייסוד הכולל, נערכה סעודת ראש חודש חגיגית בהשתתפות ראש הכולל, חבורת הלומדים ומנהל "אחוות תורה", הרב משה בינדר. לאחר מכן, ביקרו במעונו של זקן המשגיחים, מרן הגה"צ רבי דב יפה שליט"א, שבירך את המצטרפים לכולל והתפעל מאוד מהמסגרת המיוחדת המספקת קורת גג ומעטפת רוחנית לבני תורה העמלים לפרנסתם.

"אין לשער את גודל נחיצותו של הכולל", אמר הגר"ד יפה, "זה מפעל אדיר שאין לשער את גודל נחיצותו. ואשרי מי שזכה להקים אותו".

רשת הכוללים "אחוות תורה" מונה בפתיחת זמן קיץ 49 סניפים וכ-920 לומדים מכל רחבי הארץ. בימים אלו עמלים במשרדי "אחוות תורה" לפתוח סניפים חדשים ופתחו במבצע לאיתור אנשים מתאימים לפתיחת סניפים בכל רחבי הארץ.

הפוסט זקן המשגיחים הגר"ד יפה: "זה מפעל אדיר שאין לשער את גודל נחיצותו" הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הפוסט הרב משה בינדר הפתיע את הגר"ד לייבל עם מתנה מרגשת הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הרה"ג שלמה שרף שליט"א, דומ"צ בקהילת ויז'ניץ אשדוד, הוכתר במעמד המיוחד לראש הכולל, ובדברים נרגשים שנשא תיאר חיים גדושים בהוויות דאביי ורבא ועיסוק בסוגיות ההלכות הנצרכות בחיי היום יום, המפיחים רוח חיים חדשה והתלהבות לדברים שבקדושה בקרב האדם.

במעמד נשאו דברים הרה"ג צבי הירש ויזניצר שליט"א, רב קהילת ויז'ניץ אשדוד, בהקריאו את ברכת מרן אדמו"ר מויזניץ שליט"א, ובהוסיפו כי האברכים המשתתפים כבר מחתנים ילדים וצריכים לעשות חשבון נפש היכן הם עומדים בקביעת לימוד התורה, ועליהם החובה להוות דוגמה לדורות הבאים אחריהם ולשנס מותניים להרבות פעלים לתורה.

הרה"ג דוד שטיין שליט"א, מו"צ בקהילת ויז'ניץ אשדוד, הרבה בשבח מעלת לימוד בכולל מאוגד, מאוחד ומחייב. הרה"ג חיים מאיר גרינבוים שליט"א, ראש הכולל 'אחוות תורה' בקרית ויז'ניץ בברכפלד, סיפר מניסיונו עם עמלי היום אשר מעידים כי השעות בהם יושבים בכולל מחזירה אותם אחורנית ללימוד בהווי הישיבתי ומאירה להם את החיים, והבית כולו מושתת על אדני התורה.

לסיום נשא דברים מנהל רשת הכוללים 'אחוות תורה', הרב משה בינדר שליט"א, בהתפעלות מגודל צימאון בני התורה העמלים לפרנסתם. לדבריו, כאשר נשיא רשת הכוללים, הגר"ד לייבל שליט"א, הציע את הרעיון של כולל לעמלי יום, רבים נענו בחיוב לרעיון ועשרות סניפים נפתחו בזמן קצר. הרב בינדר הדגיש כי הוא שמח על הזכות שנפלה בחלקו לפתוח סניף נוסף בקרב קהילת ויז'ניץ אשדוד המעטירה, להגדיל תורה ולהאדירה.

מן הכינוס יצאו כולם בלב אחד לעשות רצונו בלב שלם, תוך הרשמה לכולל המיוחד שיפיח חיים תורניים ויחדיר אהבת תורה ויראת שמים. לרישום למסגרות הכוללים "אחוות תורה" בכל רחבי הארץ חייגו: 072-371-4400

הפוסט המהפכה נמשכת: סניף חדש של "אחוות תורה" נפתח בק"ק ויז'ניץ אשדוד הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.